דילמת המודיעין המשטרתי

41 / 94

40
ועדת נאור
במאי 9002 העביר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל לשעבר, ניצב יואב סגלוביץ'
מסמך לבכירי משרד המשפטים וביטחון הפנים, סקר ראש אח"מ את "נקודת השבר" בה מצוי
לדעת המשטרה הדין הפלילי בסוגיה האמורה. הוא גיבש עקרונות לחשיבה מחודשת המוצעת
"נקודת השבר" נובעת מהמשמעויות וההיבטים 33 בעניין והצעה לתיקוני חקיקה שיבטאו חשיבה זו.
הנלווים להן, כמפורט:
1 . פגיעה ביכולת המבצעית המשטרתית – חשיפה מתמדת של שיטות פעולה ואמצעים, פגישה
באיתור והפעלת מקורות, ויתור מודע על איסוף מודיעיני, מורכבות יתר של הליך האיסוף
שאינו אפשרי במערך מבצעי.
2 . פגיעה ביכולת לנהל הליכים פליליים בבתי המשפט – פגיעה ישירה במיצוי הליכים פליליים
עד תומם, פגיעה ביכולת לנהל הליך פלילי אפקטיבי ומרתיע, פגיעה באמון במערך האכיפה.
3 . שיבוש מערך הראיות באמצעות דיס-אינפורמציה מודיעינית.
4 . זילות וחוסר סבירות של מערך תעודות החיסיון.
5 . חשיפת מידע מודיעיני ופגיעה במערך המודיעין באמצעות הליכים אזרחיים – החלופה
להימנעות מחשיפת המידע הינה תשלום כספי בהיקפים בלתי סבירים במסגרת הליכי פשרה.
מסתמנת מגמה של שימוש בהליכים אזרחיים כחלק מטקטיקה בה נוקטים גורמים פלילים
לצורך קידום הישגים בהליך פלילי. למשל, כדי לחשוף מידע, להרתיע עדים פוטנציאליים
וכדומה.
עקרונות השינוי החקיקתי המוצע:
• הבחנה ברורה בין תוצרי האיסוף המודיעיני לתוצרי החקירה הגלויים.
• מערך המודיעין אוצר ככלל מידע לא מגובש מכלי שני ושלישי, שמועות, רכילות וכדומה.
במקרים רבים מדובר במידע שכלל אינו קביל כראיה במשפט. לפיכך, אין לראות את תמונת
המודיעין כתמונה ראייתית נוקשה.
• העברת הנטל לנאשם להראות כי תוצר מודיעין מסוים מהווה חומר חקירה.
• ככל שההגנה תבקש מבית המשפט להורות על מסירת "חומרים מודיעיניים", השלב בו ייבחנו
הדברים צריך להיות עם סיום פרשת התביעה. רק לאחר שבית המשפט נחשף למלוא הראיות,
הוא מסוגל להעריך את מעמדו של המידע המודיעיני, וזאת על פי קווים מנחים שיוגדרו בחוק.
33 סגלוביץ' יואב )9002(, הצעה לחשיבה מחודשת – חומרי מודיעין וחומרי חקירה – תיקון חקיקה, משטרת
ישראל, ראש אגף החקירות והמודיעין, מכתב לפרקליטות המדינה מיום 90/5/62.