דילמת המודיעין המשטרתי

במקביל למימוש המטרה לקבל מהמקור מידע חיוני, אמין וזמין לסיכול פעולות היעד או להפללתו,

על המפעיל לנקוט בכל האמצעים והמאמצים המתחייבים למניעת חשיפתו של המקור ולשמירה

על ביטחונו ועל חייו. הקונפליקט הזה מעמיד בפני המשטרה ואנשיה אתגר קשה )מבקר המדינה

.(10 :2011

באשר להפעלת מקורות הקרובים לליבת ארגוני פשיעה, קבע מבקר המדינה כי הללו מעצם טיבם

שביצע היעד המודיעיני. אחרת, לא יהיו אפקטיביים

חייבים להיות שותפים למעשי עבירה

וטבעם

בתרומתם המודיעינית, מחד גיסא; ויוטל חשד על נאמנותם ליעד, דבר שיש בו כדי לסכן את חייהם,

מאידך גיסא.

שאלת ההרשאה מטעם מפעיל למקור להיות שותף במעשה עבירה, הינה שאלה כבדת משקל

במישור האתי, המשפטי, החברתי והמבצעי. הנוהג הקיים, על פיו אישורים לפעולות מסוג זה ניתנים

על ידי פרקליט מחוז, טעון – לדעת המבקר – עיגון נוהלי ומשפטי, לרבות קביעת אמות מידה,

מדרג של מקבלי החלטות, הסדרת מנגנון של ביטוח ופיצוי וכיוצא בזה )מבקר המדינה 1102: 93(.

אין בכוונתי לבחון את כל ההיבטים הנוהליים והמבצעיים שנבחנו על ידי מבקר המדינה במהלך

בירור התלונות הנ"ל, אלא לבחון את הממצאים הרלוונטיים לדילמת המודיעין המשטרתי, שבה

מתמקדת עבודה זו.

ממצאי בדיקת רצח מקור א'

המקור היה קרוב לליבת הפעילות העבריינית של ארגון פשיעה מוכרז. הוא מסר מידע איכותי בעל

תוכן מגוון, לרבות בנוגע לניסיונות פגיעה ואמצעי לחימה. מטבע הדברים, מקורות מסוג זה אינם

שכיחים, ומעצם הפעלתם מגולמת סכנה למקור )מבקר המדינה 1102: 12(.

ארגון הפשיעה האמור מוכר כארגון אלים, וכנגד העומד בראשו התקבלו ידיעות מודיעיניות בעלות

מהימנות גבוהה, שבכוונתו לפגוע באנשי משטרה וביריבים עבריינים אחרים. במסגרת הכנות

הארגון לפגיעה ביריביו, נתפסו על ידי המשטרה אמצעי לחימה רבים ומגוונים אשר שימשו את

הארגון. אולם, באף אחת מן התפיסות לא הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים בעבירות החמורות,

בשל החשש מהצורך בהעדת מקורות משטרתיים. אציין כי גם פעולות סיכול למיניהן עלולות

לסכן מקורות משטרתיים, שכן בשלב מסוים עלול להתעורר חשד בקרב ראשי הארגון לסיבת

ה"כישלונות" הרצופים, ובניתוח פשוט באופן יחסי, להגיע ל"מכנה המשותף" לכל ה"כישלונות".

מכאן, הדרך לחשיפת המקור מהירה, וכך גם הסיכון לשלומו.