21 / 94
20
•
מקור שהוזמן מטעם נאשם כעד הגנה, היה מסתיר את עובדת היותו מקור ומעיד עדות שקרית,
מבלי שייחשפו הפרטים שמסר למודיעין.
•
העדת מקור היתה טאבו! לא עלה על הדעת להעיד מקור, גם לא בתחפושת, מאחורי פרגוד או
באמצעים טכנולוגיים למיניהם )שיחת ועידה בוידאו(.
בעיות מרכזיות שעלו בשל מצב זה:
•
ממנו קיבל את המידע, או
8
פרטי מידע מהותיים, העלולים לחשוף מקור, כגון: פרטי ה"מבוע"
מעורבותו של המקור בעבירה, לא נרשמו על פי רוב בדוח הידיעה.
•
המידע סווג באופן שלא ירמוז על זהות המקור. כך לדוגמה, שונו סיווגים של מידע מאמירה
ישירה מנשוא הידיעה )סיווג ב/2( לשמועה )סיווג ב/3(, ולהפך.
•
חומר מודיעיני רלוונטי הגיע לתביעה באיחור רב, או שלא הגיע בכלל.
•
מידע שסתר ראיה קיימת בתיק החקירה, לעתים לא נבדק.
•
מקורות העידו כעדי תביעה/הגנה ללא ידיעת הפרקליטים על עובדת היותם מקורות, ומכאן
ללא יכולת השוואה בין גרסאותיהם השונות כעד וכמקור.
•
מקורות הופעלו תוך כדי ניהול חקירה, בהם הם מעורבים ו/או חשודים, מבלי לאמוד את מידת
הנזק, המניפולציה והסיכון הפוטנציאלי לתיק החקירה ולשלומם הפיזי.
העובדה שהמודיעין המשטרתי החזיק את העוצמה בידיו ללא גורמים שיאזנו אותו ויחייבו אותו
לשים על עצמו מגבלות ומתינות, יצרה מחדלי חקירה ותביעה קשים, אשר פגעו בהגנתם של
הנאשמים ובזכותם למשפט הוגן, ובמקביל, יצרה את המתח הקיים בתחום הפעלת המקורות, ואת
הדילמות הכרוכות בה.
יחזקאלי )ריאיון( טוען כי "שירות הביטחון הכללי והמודיעין המשטרתי הם הגורמים למשבר
הנוכחי, כיוון שניצלו עד תום את אמון בתי המשפט, בלי להבין שהם משמיטים למעשה את הקרקע
מתחת רגליהם". לשם המחשה של ראיית הסוגיה בעיני בתי המשפט, הביא יחזקאלי מצגת שהציג
כב' השופט נתן זלוצ'ובר )2102( בפני סטודנטים במכללת ספיר. שם המצגת לבדה מעיד על תוכנה:
?")ההדגשה של המחבר(.
לפגיעה באמון בין גופי אכיפת החוק
"תעודות חסיון האם יש תוצאות
זלוצ'ובר מנתח את מה שהוא מכנה, "מודל שלושת האלפים": אמון, אינפורמציה ואינטרסים, שהוא
ביניהם. התנהגות גורמי
WIN-WIN
לדבריו, מודל מנחה בחשיבה אינטגרטיבית ליצירת מצב של
8 "מבוע" בעגה המשטרתית הוא אדם שממנו קיבל מקור ידיעה נתונה )המקור של המקור(. מבוע יכול להיות
ביודעין או תמים.