האופציה הימית השדרה הכחולה

11 / 38

10
שדות תעופה
התפתחות התעופה מחד גיסא והעלייה באיכות החיים מאידך גיסא יוצרות מצב של ביקוש עולה
לשירותי תעופה ובד בבד עם זה נשמעת דרישה לשמירה ולשיפורים בתחומי איכות הסביבה.
– נמל התעופה העיקרי, נתב"ג, אמור לקלוט עד 61 מיליון נוסעים בשנה. על נמל תעופה בינלאומי
פי תחזיות הנוסעים נראה, כי החל משנת 0202 תזדקק ישראל לנמל תעופה בינלאומי נוסף.
– למרות החשיבות בקיומו של שדה תעופה מקומי באזור מטרופולין תל אביב, שדה שדה דב
דב הוא כיום מטרד של רעש, זיהום ותנועה. מיקומו ותכנונו המיושן גורמים לבעיה קשה של
שימושי קרקע במקום שהוא מהיקרים בארץ. הצורך בפינוי השדה ברור ויתרונותיו רבים. בשדה
דב מתקיימת גם פעילות צבאית. עמדת משרד הביטחון היא שהפעילות הצבאית יכולה ככל הנראה
להיטמע באתרים אחרים.
מתקני התפלת מים
בטווח הארוך מסתמן צורך בהמשך הקמת מתקני התפלה למי ים כמקור עיקרי לגישור על הפער
בין ההעשרה הטבעית של מקורות המים והתנודות הרב-שנתיות שלהם, לבין מגמת הגידול העקבי
בצריכת מים. אם בשנת 4102 היה כושר ההתפלה בישראל כדי 005 מיליוני מ"ק, הצפי הוא שבשנת
0502 יהיה צורך בעוד 548 מיליוני מ"ק מים מותפלים. אתרים נוכחיים של מתקני התפלה יכולים
לספק פתרון לכעשר שנים. יש להניח, כי איתור שטחים לתפוקה נוספת יתאפשר גם מעבר לכך, אך
ברמת קושי הולכת וגוברת ובהשקעה כספית הולכת וגדלה.
לנוכח כל האמור לעיל, נראה כי הקמת מתקני התפלה על איים מלאכותיים יכולה לבוא בחשבון
בטווח הארוך של עשרים שנה או יותר, הן לנוכח הצרכים וצפיפות שימושי הקרקע לאורך הרצועה
החופית והן לאור היתרונות שמעצם הקרבה למקור מי הגלם ומוצא מי הרכז, הקרבה למקור
האנרגיה – קו הגז הטבעי הימי – והקרבה לריכוזי האוכלוסייה שבמישור החוף.
מתקני טיפול בשפכים
המדיניות התכנונית, המתבטאת בעיקר בתמ"א 43, מצביעה על המשך השימוש במתקני טיהור
השפכים הקיימים תוך כדי שדרוגם והגדלתם כפתרון עד לשנת 0202. מתקני טיהור שפכים מעטים
חדשים שהוצעו בתוכנית כבר נמצאים בשלבי תכנון וביצוע (נהריה ועכו).
מתקן שריפת הבוצה במכון טיהור שפכי גוש דן (שפד"ן) יוכל לקלוט גם בוצה ממתקני טיהור שפכים
אחרים, אך באופן כללי אפשר כבר כיום לשקול הקמת מתקן ארצי מרכזי או מספר מתקנים אזוריים