5
האופציה הימית: הצורך ביציאה אל הים
ארנון סופר
בעידן שבו הולך ומתברר עד כמה גבולות הקבע היבשתיים של מדינת ישראל צפויים להיות
מצומצמים בהיקפם נראה החלום של התרחבות טריטוריאלית, שאינה קשורה בתשלום פוליטי או
מדיני, מושך מאי פעם. הקמתם של איים מלאכותיים במי הים התיכון, לא הרחק מחופי הארץ, היא
רעיון השובה את דמיונם של מהנדסים ומצית את התלהבותם של פוליטיקאים ויזמי נדל"ן.
כיוון ההתרחבות הזה, החדש לכאורה, קיבל לראשונה ביטוי לפני יותר משמונים שנה במאמרו של
דוד בן-גוריון "לקראת הים" (2391), שבו כתב בין השאר:
הים הגדול הזה נחשב לתחום המערבי של ארצנו. זוהי טעות נפסדת, שעלינו לעקור
משורשה. מבחינה יישובית, כלכלית ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את גבולה אלא
את המשכה של ארצנו. על חוף הים לא מסתיימת הארץ אלה יבשתה בלבד. האפשרויות
הכלכליות והיישוביות הצפונות בחובה של ארצנו מקומן לא רק ביבשה אלא גם בים
(וייס 4102: הקדמה).
צפיפות ודמוגרפיה
אוכלוסיית כדור הארץ מונה יותר משבעה מיליארד בני אדם. בתוך 21 שנים (עד 4202) יתווספו
לעולמנו מיליארד בני אדם. העולם הולך ונעשה צפוף והצורך "לרדת לים" הולך ונעשה ריאלי מיום
ליום. המזרח התיכון כולו, אך בעיקר מצרים, סוריה, ירדן, עיראק הרשות הפלסטינית וישראל
מתאפיינות בריבוי טבעי גבוה. ריבוי זה עומד על 7.1-5.2 אחוזים, והוא מהגבוהים בעולם בשנת
3102. משמעות הדבר הכפלת אוכלוסיית עמי האזור בתוך כארבעים שנה.
אחת הבעיות העיקריות שמעורר ריבוי טבעי כה גבוה היא הצורך הדחוף להכפיל את התשתיות
עבור האוכלוסייה הגדלה: בתחומי המגורים, החינוך, אספקת מים וניקוזם, תחבורה, אנרגיה ועוד.
אם לא יוכלו מדינות אלה לעמוד במשימה של הכפלת התשתיות כנדרש, יש לצפות לירידה ברמת
החיים. ב-03 השנים שבין 0591 ל-0891 הכפילה את עצמה אוכלוסיית האזור, וב-03 השנים
הבאות, 1891-0102, חלה הכפלה נוספת. בכל ששת העשורים הללו לא דאגו במדינות השכנות
לבנות תשתיות, והמדינות קורסות לנגד עינינו. קריסה זו מכנים בטעות "אביב ערבי", כשבעצם
מדובר ב"חושך ערבי".
ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת
1102 הצפיפות בישראל (מספר התושבים המתגוררים בקמ"ר), הייתה 753 נפשות לקמ"ר, והצפי