9
במילים אחרות, למרות שלל התוכניות והניסיונות המעשיים לפיזור האוכלוסייה לנגב ולגליל,
נמשכת המגמה של התרכזות האוכלוסייה במישור החוף, עד כדי כ-08 אחוז מכלל האוכלוסייה
היהודית בישראל. כל תוספת אוכלוסייה זו תתגורר בערים הוותיקות, בעיקר בשוליהן, ועד 0202
תזדקק לכ-000,003 דונם, ועד 0302 לעוד 000,002 דונם. כלומר, כל פוטנציאל החקלאות של מישור
החוף, כ-000,005 דונם, יוקצה למטרות בינוי. אם נוסיף לכך את העלייה הצפויה ברמת החיים של
חלקים בחברה הישראלית, הרי ברור שהצורך למקם תשתיות נוספות – לאנרגיה, לתחבורה, למים,
לטיפול באשפה, ביוב, נופש, תעשייה ומסחר – יהיה אתגר מרכזי בשנים הקרובות.
היבט מיוחד של המגמות שהוזכרו לעיל נוגע לתשתיות. מתקנים שהוקמו לפני עשרות שנים
נמצאים כיום בסמיכות רבה ליישובים שהוקמו והתרחבו. מגמת המשך גידול האוכלוסייה, בעיקר
באזורים המטרופוליניים בישראל, יחד עם הצורך בפיתוח מתקני תשתית חיוניים אך מטרידים
מבחינה סביבתית, כמו תעופה, ייצור אנרגיה ומים, טיפול בחומרים מסוכנים ואחרים מביאים
לקונפליקט בלתי נמנע בין צורכי הפיתוח האורבני ליישומו בשטח. קונפליקט זה אף מתעצם עם
העלאת המודעות וקידום התקינה בכל הקשור להיבטים סביבתיים ולסיכונים לאדם ולסביבה,
העלולים להיגרם על ידי מתקני תשתית אלה (בלומנפלד 3002).
עקב כל אלה, אין אפוא מנוס מהגדלת שטחי קרקע באזור החוף ואולי גם "הארכה" של חוף הים
החיוני כל כך.
ישראל התברכה בכ-791 ק"מ של חוף ים, מהם 54 ק"מ הם חופים אורבניים, 83 ק"מ מיועדים
לפיתוח עירוני, 94 ק"מ נוספים סגורים ומנוצלים לתעשייה, לנמלי ים וצבא, ו-51 ק"מ מתוכננים
להקמת כפרי נופש. חשבון זה משאיר כ-05 ק"מ בלבד של חופים פתוחים וטבעיים. החברה
ד כזה!
ַ
הישראלית תתקשה לחיות בס
מהם הצרכים הצפויים בנושאי תשתיות?
מתקני אנרגיה
תחנות כוח: בעתיד הרחוק יהיה צורך באיתור שטחים נוספים, רצוי בקרבת חופי הים, להמשך
הקמת תחנות כוח. אם לא תהיינה פריצות דרך טכנולוגיות, יוקמו בשנים 0202-0502 תחנות כוח
. צורכי השטח לתחנות
MW
נוספות על בסיס דלק פוסילי וגז טבעי בהספקים של עשרות אלפי
הספק
MW
הכוח יהיו בסדרי גודל של אלפי דונמים על פי מפתח משוער של כ-1.0 דונם לכל 1
מותקן.
): נראה כי הצורך במסוף גט"ן חיוני לייבוא וייתכן שאף לייצוא.
LNG
מסוף גט"ן (גז טבעי נוזלי