43
בפני פיתוח איים מלאכותיים באזורים אלה. יחד עם זאת, ייתכן כי בשל שינוי גאוגרפי בשטחים
סגורים או תיאום נתיבי שיט, ניתן יהיה למקם איים בחלק מאזורים אלו, ולכן הגבלות אלה אינן
מוחלטות.
השפעות רעידות אדמה
במהלך התכנון המפורט לבניית איים מלאכותיים חייבים לנקוט באמצעים טכניים למזעור נזקים
אפשריים עקב רעידות אדמה. קביעת האמצעים הנדרשים צריכה להיעשות בנפרד לכל אתר בהתאם
לתנאים הספציפיים שלו, וזאת לאחר ביצוע קידוחים עמוקים לבדיקת הרכב הקרקע. ליציבות
הסייסמית והגאוטכנית של קרקעית הים באזור הסמוך לקו החוף יש משמעויות חשובות בקביעת
טכנולוגיית בניית האי ועלותו. לאזור הים מול חופי תל אביב יציבות סייסמית אופיינית למזרח אגן
הים התיכון בו הפעילות הסייסמית נורמלית.
באזור תל אביב יש לקחת בחשבון אפשרויות של זעזועים סייסמיים שעוצמתם אינה צפויה להיות
הרסנית, כפי שמלמד הניסיון עד עתה ועל בסיס המבנה הגאולוגי של האזור. באופן כללי ניתן לומר
שאזור החוף הנמצא צפונית למבנה הכרמל הוא הפעיל יותר מבחינה סייסמית. מפרץ חיפה ומבנה
הכרמל הם חלק מאזור "יגור–תרצה" הממשיך עד לבקע ים המלח, ההערכות הן שבאזור סייסמי זה
יש פוטנציאל לרעידת אדמה בעוצמה של 5.6 בסולם ריכטר. היחידה לסייסמולוגיה במכון הגיאופיסי
.(
α
חילקה את המדינה לאזורי סיכון על סמך מקדמי עוצמה סייסמית )
מישור החוף מחולק לשלוש קטגוריות:
1 .
.
α
=1 ,
ראש הנקרה-נווה ים: האזור עם הסיכון הגבוה ביותר לאורך החוף
2 .
.
α
=0.75 ,
נווה ים-גבעת אולגה: אזור עם סיכון קטן יותר
3 .
.
α
=0.5 ,
גבעת אולגה-הגבול הדרומי האזור עם הסיכון הקטן ביותר
משנת 6691 )משרד הפנים, מנהל התכנון, הוועדה למימי חופין 9991(, התרחשו
IPRG
על פי מחקר
בין השנים 9491-5991 במישור החוף ובים כ-29 רעידות אדמה ש-82 מתוכן היו בים. הרוב הגדול
של הרעידות היו בעוצמות 2-3 בסולם ריכטר. רעידת האדמה החזקה ביותר התרחשה בים )עד
21 מייל מהחוף( בשנת 0891 בעוצמה של 1.4 בסולם ריכטר. ביבשה עיקר הרעידות היו בין הכרמל
לעכו, בעיקר בקרבת שבר יגור. בים עיקר הרעידות החזקות )3-5 בסולם ריכטר( התרחשו מחוץ
למדף באזור קניון אכזיב, קניון פלמחים ובאזור הנמצא מערבית לנתניה.
ישראל מצויה באזור סייסמי, שהצפי לגבי רעידות אדמה בו גבוה. בשנת 6991 התרחשה רעידה
בעוצמה של 2.6 בסולם ריכטר, אשר מוקדה היה סמוך לדרום קפריסין. רוב נזקי רעידות האדמה