איים מלאכותיים בחופי ישראל

פרק שלישי: החוף בישראל – קשיים, מגבלות והזדמנויות

בדיקת פוטנציאל הקמתו של אי מלאכותי מול חופי ישראל מחייבת בדיקה יסודית של המאפיינים

השונים של הים: קו החוף וקרקעית הים, מאזן הסדימנטים לאורך החוף, עוצמתם וגובהם של הגלים

וההשפעה הסביבתית הצפויה של האי. כמו כן יש לבחון את סוגי המתקנים הנדרשים להקמה על

איים מלאכותיים, ובעקבות כך יש לבחון היבטים נוספים, כמו מיקום האי מול החוף )מרחק מקו

החוף(, וכן מיקום האי לאורך החוף, סוג ואופי השימוש מכתיבים את המיקום הכללי הנדרש לאורך

החוף.

בתיאור המרחב הרלבנטי, אחת האבחנות החשובות היא הבנת ההבדל בין הממד האורכי, דהיינו ציר

בכיוון כללי צפון-דרום, אשר מתייחס בעיקר לשוני בין מיקומים אפשריים מול שימושים שונים

הנמצאים לאורך החוף ובין הממד הרוחבי, דהיינו ציר בכיוון כללי מזרח-מערב, אשר מתייחס בעיקר

לשוני בין מיקומים אפשריים ובין עומקי מים שונים, ערכי טבע, נוף ומורשת הנמצאים במרחב הימי.

פרויקט ספציפי להקמת מבנה ימי או הקמת אי מלאכותי דורש מיפוי בתימטרי )מיפוי הקרקעית(

מדויק ועדכני שמאפשר תכנון מפורט לפיו. ככל שידוע לי, לא קיים מיפוי מפורט כזה במימי

החופים, וזאת משום עלותו הרבה, למעט הקטע שבין פלמחים ובית ינאי )איור 62(, אשר בו נערך

מיפוי בשנת 7991 לצורך עריכת המודלים של סקר ההיתכנות לאיים מלאכותיים על ידי הוועדה

המשותפת להולנד ולישראל )רוזן 0002(. בהתאם, בקטע זה הוכנו נתונים בתימטריים מקו גובה

ועד קו עומק 002- מטר. מיפויים נוספים הוכנו, הן עבור תכנון צינור הגז הטבעי בים והן על ידי

המכון הגאולוגי.

מיפוי מפורט נערך בדרך כלל לקראת תכנון מבנה ימי והוא נעשה באזור התכנית הספציפית. בעבודה

זו אנסה לאפיין אותו בצורה כללית לצורך הבנת הסביבה המיועדת ולצורך קבלת החלטות עקרוניות

על מיקום אפשרי לאיים.

על פי משרד הפנים, מנהל התכנון, הוועדה למימי חופין )9991(, ניתן לחלק את מדף החוף לשלושה

אזורים עיקריים:

1 .

הרצועה הקרובה לחוף )מקו החוף עד לעומק מים 52-03 מטר(, שבה שיפוע הקרקעית הוא

.1°-0.5°

בין

2 .

רצועת הביניים )עומק 03-08 מטר(, שבה השיפוע קטן מאוד.

3 .

08 בצפון

02 בדרום עד

°-

רצועת קצה המדף )עומק 08-002 מטר(, שבה השיפוע גדל מ

המדינה.