החברה החרדית בישראל

127

ההם מהתייר המודרני, שנסיעתו אינה מונעת על ידי אמונה ולא מתרחש בה תהליך של זיכוך

). אף על פי כן, בעולי הרגל לדורותיהם, גם אלה שנסעו

Smith

שנובע מעצם החוויה הדתית (9891

ממניעים דתיים, אפשר לראות במובן מסוים תיירים, הן משום שנסיעתם נמשכה זמן מוגבל כפי

שמקובל בתיירות, הן משום שבדומה לתייר הם יצאו משגרת היום-יום אל חוויה בלתי-שגרתית

ויוצאת דופן במטרה לחוות חוויה רוחנית, מנטלית או חברתית כלשהי. אך בעיקר, הם מוגדרים

כתיירים בשל העובדה שבדומה לתייר המודרני, יכולתם לנוע הותנתה בשלושה מרכיבים בסיסיים:

מקור מימון, זמן פנוי ותנאים חברתיים שיאפשרו את המסע (קולינס-קריינר 6002).

התיירות הדתית, ובראשה העלייה לרגל לאתרים קדושים, זוכה כיום לברכתם של רוב מנהיגי

הזרמים החרדיים. רוב ההנהגה החרדית מעודדת את הציבור החרדי לעלות לירושלים, לחברון,

לצפת, לטבריה, לקבר ר' נחמן באומן שבאוקראינה, לקבר הבעש"ט במז'יבוז' שבאוקראינה, לקבר

האדמו"ר מלובביץ' בניו יורק ועוד. אולם, לא כל רבני החברה החרדית תמימי דעים בנוגע למטרת

העלייה לקברי קדושים ולהתנהגות של עולי הרגל בקרבתם. מקצת הרבנים, ובעיקר בקרב הזרם

הליטאי ובקרב העדה החרדית, אוסרים על השתטחות על קברי צדיקים ועל בקשת בקשות אישיות

מהם, בהסתמכם על הפסוקים הנוגעים לאיסור על כישוף ועל פנייה לאובות וידעונים: "לא יימצא

בך... דורש אל המתים... כי תועבת ה' כל-עושה אלה" (דברים יח י-יג). עם זאת ניתן לומר כי בעבר

הסתייגו יותר קבוצות וזרמים בחברה החרדית מביקור בקברי צדיקים, אולם קולם נדם, וכיום רווח

המנהג בקרב רוב הזרמים והחסידויות. (פז, אלמוג ואלמוג 8002).

על אף הלגיטימציה והפופולריות של קברי הצדיקים במגזר החרדי, רק %61 מכלל המבקרים בקברי

הצדיקים בגליל נמנו עם אנשי מגזר זה, ואילו כ-%06 מהם נמנו עם המגזר החילוני-מסורתי

(קולינס-קריינר 6002; קולינס-קריינר ואורבך-יוזגוף 9002). ההסבר לכך נעוץ ככל הנראה במיתוגם

של קברי הצדיקים בגליל כמקומות שכלל האוכלוסייה צריכה לבקר בהם, ובהיותם פופולריים

במיוחד בקרב האוכלוסייה המסורתית-חילונית. נוסף על כך יש לדעת, כי בקרב החרדים קיימת

היררכיה ברורה ומוגדרת לגבי המעמד של קברי הקדושים, ובעוד קברים מסוימים הם בראש המדרג

בשל קונסנזוס כלשהו כלפיהם (קברי האבות, קבר האר"י ועוד), אחרים משתייכים לנישה מסוימת

והם תלויי חסידות וקבוצה, ועל כן מספר המבקרים בהם מוגבל (קבר ר' נחמן לחסידי ברסלב, קבר

ר' ישראל אבוחצירא, המכונה הבבא סאלי, לחסידיו, וכדומה). העלייה לקברי תנאים, אמוראים

וצדיקים למיניהם (ובהם ר' יוחנן בן עוזיאל, ר' שמעון בר יוחאי, ר' נחום איש גמזו ואפילו חנה

ושבעת בניה האגדית) הפזורים לרוב בגליל ובאזור יהודה פחות מקובלת במגזר החרדי, אך רווחת

במגזר המסורתי-חילוני – שבעיניו נודעת לדמויות אלה חשיבות מיסטית-נסית. במקומות אלה

בדרך כלל נמכרים חפצים המוצגים כבעלי סגולות ריפוי, פריון וכדומה (אורבך-יוזגוף ואורבך 1102).