127 / 162
126
פרק ט' - תיירות ונופש בחברה החרדית בישראל
החברה החרדית מאדירה אורח חיים צנוע, מתרחקת מחיי רווחה ושפע ומחנכת להקפדה על קיום
מצוות, ולכן תיירות במתכונתה החילונית סותרת לכאורה את אורח החיים החרדי. לפי התפיסה
הקלאסית של ההנהגה הרבנית החרדית, עצם העיסוק בתרבות הפנאי וההשתתפות בתיירות,
הנתפסת כאחד מסממני התנוונותה של החברה החילונית המערבית, מביאה לביטול תורה ועשויה
להוביל את החרדי לבוא לידי עבירה, כגון היחשפות למראות אסורים, שבתוך קהילתו ובמרחב
המוכר לו לא היה נחשף אליהם. משום כך, רבים מן המנהיגים אסרו על קהילותיהם לצאת לנופש
ולקחת חלק בחוויית התיירות בישראל. ואולם, חרף האיסורים המפורשים שקבעו הרבנים, עם
העלייה ברמת החיים בחברה החרדית ניכרת השתתפות של הציבור החרדי בפעילות תיירותית,
לא רק פנים-חרדית אלא גם בעלת מאפיינים חילוניים, עד כדי כך שאפשר לדבר על מהפכת
התיירות במגזר החרדי בישראל. לתופעה זו כמה וכמה גורמים. העיקריים שבהם הם (קלין-אורון
Mansfeld
;
י
Cahaner and Mansfeld
2012;
Klin-Oron
7002; משרד התיירות 7002; 5002
:)
and Cahaner
2012
1 1 .
עלייה ברמת ההשכלה, ברמת ההכנסה ובהתמקצעות חלקים מהמגזר החרדי
2 2 .
השתלבות חוזרים בתשובה, צרכני תיירות ופנאי, בחסידויות ברסלב וחב"ד ובש"ס
3 3 .
הוזלה במחירי המלונות, הטיסות והנסיעות הפנים-ארציות, כך שהתאפשר אף לבעלי אמצעים
מוגבלים ליהנות משירותי התיירות
4 4 .
חדירת פרסומות בנושאי פנאי ותיירות לגופי התקשורת הגדולים במגזר החרדי
5 5 .
חדירת האינטרנט ומהפכת המידע שהנגישו, קירבו וחשפו את החברה החרדית לענפי התיירות
לגווניה
6 6 .
התבססות תרבות הצריכה במגזר החרדי וטיפוחה על ידי בעלי אינטרסים ועסקנים
7 7 .
עידוד ממשלתי וקהילתי לפיתוח יזמות תיירותית ולהקצאת מתחמי נופש לחרדים
עלייה לרגל בחברה החרדית ומאפייניה
במאה ה-91 נהגו חסידים וליטאים מעיירות ומערים במזרח אירופה לעלות לרגל לארץ ישראל כדי
לבקר בערי הקודש ובראשן ירושלים וצפת. בתוך מזרח אירופה נדדו חסידים בין העיירות והערים
מטרת הנסיעה של החסידים והליטאים
18
במטרה לפקוד קבר או בית של אדמו"ר או של צדיק.
בימים ההם הייתה דתית, ונלוו לה אמונה אישית ושאיפה לזיכוך. בכך למעשה נבדלים עולי הרגל
81 העלייה לרגל התחילה עם הקמת בית המקדש הראשון, והיא לבשה צורה ופשטה צורה עד ימינו. לענייננו,
העיסוק בעלייה לרגל ובתיירות מצטמצם ל-002 השנים האחרונות, עת נולדו והתפתחו החסידות והליטאיות.