החברה החרדית בישראל

116

אינו נרשם כעובד ברשויות המוסמכות, ולכאורה, בהיעדר דיווח על שינוי במצבו התעסוקתי, הוא

יכול להמשיך ליהנות באין מפריע מקבלת סל הטבות, מתמיכות וממענקים הניתנים לתושבים בשל

אי העסקתם או בשל אי כשירותם לעבוד (גוטליב 7002).

במקרה של המתפרנסים מכלכלה שחורה במגזר החרדי, ההימנעות מההצהרה על עבודתם לאו דווקא

נובעת מהחשש פן ייגבו מהם מסים; עיקר חששם הוא מהאפשרות שיפסידו את ההטבות והמענקים

הניתנים להם, שכן אלה נשללים מן האברך באופן מיידי עם השתלבותו בשוק התעסוקה. לפיכך,

חלק בלתי מבוטל, ההולך וגדל, מהבוגרים החרדים מנסים לאחוז את החבל בשני קצותיו – גם

לעבוד או לעסוק במסחר (בהיקף חלקי או מלא) וגם לקבל הטבות ומענקים מהמדינה. להתרחבות

התופעה במגזר החרדי השפעה שלילית על אופי הכלכלה בקרב החרדים ועל קישורה עם המנגנונים

הפיננסיים בכלכלת ישראל ובכלכלה הגלובלית (לוין 9002; משרד התמ"ת 0102).

כיום אין הערכה בנוגע להיקף התופעה במגזר החרדי, וספק אם יכולה להיות הערכה כזאת מהימנה

ומפורטת די הצורך. לכן, רבים במשק הישראלי ובקרב חוקרים בתחום סבורים כי שיעור היוצאים

לעבודה בחברה החרדית גבוה באופן ניכר מכפי שמתפרסם מדי שנה. ראיה לכך יכולים לשמש דבריו

של ראש מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בני פפרמן: "יש סיכוי שרמת היציאה לעבודה

[במגזר] גבוהה יותר מהמוצהר, מפני שיש רבים שעובדים בשחור" (משרד התמ"ת 0102). עיתונאי

העדה החרדית שמואל פפנהיים מחזק סברה זו באומרו: "חרדים מעדיפים לעבוד בשחור. זה דבר

). לדבריו,

Ynet

שעובר מאב לבן" (בריאיון ל"כלכליסט", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות" ו-

רבבות חרדים מתפרנסים מכלכלה שחורה.

בחברה החרדית קיימות כמה פרנסות ייחודיות שלעתים אינן מדווחות לרשויות הרלוונטיות: סופרי

סת"ם, מלמדים, בלניות, גננות ועוזרות גננות בגנים ובפעוטונים הפרטיים, עובדי ניקיון בבתי כנסת,

משגיחי כשרות, כתבים ושדרנים, גבאי בית כנסת ובעלי עסקים פרטיים. פפנהיים טוען כי הכלכלה

השחורה, הרווחת מאוד במגזר החרדי, לא תוכל להשתלם בטווח הארוך, וכבר כיום ישנם חרדים

המבינים כי לשיטה הזאת חסרונות בולטים, הפוגעים במשפחה החרדית ומנציחים את עוניה, ובהם

ארעיות, שכר נמוך (לרוב), חוסר יכולת להגן על המועסק מפני תביעות ופציעות ואי קבלת זכויות

סוציאליות, הטבות, קרנות גמול והשתלמות, ימי מחלה ופנסיה (כיכר השבת).

הדוחק הכלכלי הגובר והעלייה ברמת החיים בישראל הוציאו אל שוק העבודה אלפי חרדים הצמאים

לידע ולהכשרה אקדמית ומקצועית. ב-%3.8 מהעסקים בישראל מועסק עובד חרדי. כשליש מאלה

(%3.23) הם בענף השירותים העסקיים, והיתר בענפי התעשייה (%3.91), המסחר (%71) ועוד.

העובדים החרדים הם כ-%3.2 בלבד (כ-005,84 עובדים) מכלל העובדים הישראלים במגזר העסקי.

על אף הצלחת המועסקים החרדים להשתלב במגוון הולך וגדל של ענפי תעסוקה במשק, מבנה