החברה החרדית בישראל

110

Rothenberg at

עוד לקיים את אורח החיים החרדי במסגרת הכלכלית העכשווית, ושיש לשנותה (

). הגורמים לתופעת העוני בחברה החרדית רבים ומגוונים ונטועים עמוק במורשת הדתית-

al.

2010

תרבותית. להלן העיקריים שבהם:

•

: בקבוצות מסוימות בחברה זו באים בברית הנישואין ומביאים ילדים בגיל

גיל נישואין מוקדם

צעיר מאוד (לעתים אף בגיל 61-71). הדבר אינו מאפשר למשפחה להתגבש כלכלית ולצבור

נכסים, וכך היא נקלעת מראשית דרכה למצוקה כלכלית.

•

: ככל שהתא המשפחתי גדול יותר, כך יגבר הקושי לכלכל

שיעורי ריבוי טבעי וגודל המשפחה

אותו. המדיניות הכלכלית המוזילה את העלות של גידול הילדים גורמת לפיתוח תלות במוסדות

הממשלתיים ולעידוד הילודה.

•

: במשפחות חרדיות הגבר לרוב אינו עובד, והאישה בדרך כלל

מספר המפרנסים במשפחה

מועסקת במשרה חלקית או בתחומי ההוראה והסיעוד, שאינם מתגמלים כראוי.

•

: בקרב בעלי השכלה נמוכה שיעורי העוני גבוהים יותר (גוטליב 7002).

השכלה

•

: ברוב הקהילות החרדיות בישראל מקובל כי על הגבר להיות למדן

מסורת וקבלת מרות

ולהקדיש את כל חייו לעבודת הבורא. תפיסה זו איננה אידאל בלבד, אלא מסורת וצו חברתי

המחייב רבים מהגברים הצעירים המעוניינים להשתלב בחברה החרדית בבגרותם.

העוני בחברה החרדית משקף לכאורה משוואה כלכלית פשוטה, שעל פיה ההוצאות בתא המשפחתי

גבוהות מההכנסות. ברם, מאפייניהם הדמוגרפיים הייחודים של החרדים (שיעור ילודה גבוה, גיל

נישואין מוקדם ושיעור ריבוי טבעי גבוה) מסבכים את המשוואה הכלכלית ומעניקים משקל עודף

לסעיף ההוצאות, בעוד סעיף ההכנסות מאבד ממשקלו באופן ניכר עקב המדיניות הקהילתית

המסורתית שתובעת מהגבר להתמיד בלימודי הקודש ומן האישה בזמנה הפנוי (אחרי שמילאה

את חובותיה המשפחתיות) לדאוג לכלכלת המשפחה. בהתקיים תנאים אלה אין תמה אפוא, שרוב

המשפחות החרדיות נמצאות מתחת לקו העוני. לאחרונה אף התפתחה תפיסה במחקר הגורסת

כי עוניים של החרדים הוא "עוני מבחירה", המבטא את המתח השורר באורח החיים החרדי בין

השיקול האינדיווידואלי לשיקול הקולקטיבי (גוטליב 7002).

מגמות תעסוקתיות וגובה ההכנסה בחברה החרדית

בעשור האחרון נקטה הממשלה כמה צעדים ישירים ועקיפים ובחלקם בלתי פופולריים, לשילוב

חרדים בשוק התעסוקה. לפי הנחת היסוד של המדיניות הממשלתית (הבלתי מוצהרת) שהותוותה

ויושמה בשנים האחרונות, כל עוד ימשיכו רבות ממשפחות החרדים לקבל קצבאות, תמיכות

ומענקים ממשלתיים, ימאנו החרדים להיכנס לשוק התעסוקה; משעה שתחול פגיעה בסל תמיכות