החברה החרדית בישראל

105

ברכישת תואר אקדמי יישומי לשיפור ולמינוף המעמד הכלכלי-חברתי גברו על החשש מתגובת

הקהילה והובילו ליציאתם של מספר הולך וגדל של חרדים אל האקדמיה. כיום יש ברחבי הארץ

תוכניות לימוד ייחודיות וקמפוסים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, מצפת ועד אשקלון, ריכוזם

הצפוף ביותר נמצא בירושלים ובבני ברק (בנק ישראל 1102; מליחי, קאופמן וכהן 8002; כהן ומלאך

1102) (מפה 22, טבלה 71).

: מדדי חינוך נבחרים בריכוזי החרדים המובהקים בישראל, 8002

טבלה 71

יישוב

% הגברים בני 51 ומעלה

שלמדו בישיבה

בעלי תואר ראשון ומעלה

(בקרב בני 51 ומעלה)

בני 51 ומעלה בעלי

תעודת בגרות

אלעד

57.5%

11.3%

13.3%

בני ברק

62.4%

9.3%

10.1%

מודיעין עילית

91.2%

7.6%

10.1%

בית"ר עילית

84.8%

8.1%

6.8%

עמנואל

50%

10.7%

8.9%

כפר חב"ד

75%

19.6%

23.7%

קרית יערים

45.7%

17.7%

19.5%

יסודות

50%

2.8%

6.8%

קרית ביאליק

0.3%

21.2%

22.9%

מקור: הלמ"ס 8002. מפקד האוכלוסין

בשנת הלימודים האקדמית 0102-1102 למדו כאמור בתוכניות האקדמיות למיניהן, הפועלות ברובן

בשיתוף עם המכללות והאוניברסיטאות, יותר מ-000,6 סטודנטים חרדים (כ-%57 מהם נשים).

לשם השוואה, בשנת 5002 עמד מספרם של הלומדים בתוכניות אלו על כ-000,2, ובשנת 9002

מספר הסטודנטים החרדיים בהן כבר היה כ-000,5. לגידול המרשים והמהיר הזה יש כמה וכמה

סיבות נוסף על העידוד הממשלתי, ובהן העלייה ברמת החיים בישראל, שחייבה את התא המשפחתי

להגדיל את הכנסתו; לחץ ציבורי וממשלתי בדמות גינויים וקיצוצי תמיכות ומענקים; הבנה בקרב

חלק מההנהגה הרבנית כי בהיעדר הסתגלות מקצועית ועיונית לאורח החיים החדש ולכלכה

המודרנית תתקשה המסגרת החרדית להתקיים (בנק ישראל 1102; כהן ומלאך 1102; לוין 9002).

שלא כסטודנט הישראלי הטיפוסי, שלומד גם בפקולטות ובחוגים שאינם מקנים מקצוע מעשי

ונדרש במשק (סוציולוגיה, היסטוריה, ביולוגיה, פילוסופיה), יותר מ-%09 מהסטודנטים החרדים

לומדים בתוכניות לימוד שיש להן זיקה חזקה לשוק העבודה (משפטים, כלכלה ומינהל, סיעוד,

עבודה סוציאלית והנדסה). ההסבר להעדפת המקצועות הפרקטיים בקרב הסטודנטים החרדים

נעוץ לא רק בהכוונת הממשלה ללימודים מעשיים, אלא גם בתפיסה שאת לימודי הרוח והחברה

יכול החרדי ללמוד גם במסגרת לימודיו בישיבה, בלא כל ניסיון מצד הממסד החילוני לכפות עליו