החברה החרדית בישראל

100

למדו כ-%2-%3 מכלל התלמידים החרדיים ברחבי הארץ. ביתר יישובי ישראל מספר התלמידים

החרדים היה נמוך מ-%2 מכלל התלמידים החרדיים בישראל (כהנר 9002).

לחלוקה בין תלמידים בני היישוב לתלמידים מיישובים אחרים הבאים ללמוד במוסדות הלימוד

השונים ביישוב ("תלמידי חוץ") יש חשיבות רבה. תפרוסת תלמידי החוץ במוסדות החרדיים

משפיעה על מעמד הקהילה ושל מוסד הלימודים בקרב הציבור החרדי. ככלל, המגמה היא שתלמידי

בתי הספר היסודי (תלמודי תורה), התלמידות בבתי הספר לבנות ואף תלמידי הישיבות הקטנות

ילמדו במקום מגוריהם או בסמוך אליו, כדי שיוכלו לחזור לביתם מדי ערב (מפות 91-02).

71 היוו תלמידי החוץ כ-%54 מכלל התלמידים (מפה 12). ממצא זה

במוסדות החינוך לגילאי

71, כלומר על הגירה של בחורי ישיבה אל

מלמד על הניידות הגבוהה המקובלת בקרב גילאי

הישיבות הגדולות. לבחירת מוסד לימודים חרדי גבוה יש שני קריטריונים עיקריים – ההשתייכות

הקהילתית שלו (חסידי, ליטאי, ספרדי) ויוקרתו של המוסד, הנובעת מהעומד בראשו, מן הדרך

המותווית בלימודים בו או מגורמים ייחודיים האופייניים לו. היישובים הוותיקים, בעיקר ירושלים

71 (%53) אך עדיין רוב הלומדים בהם הם בני המקום

ובני ברק, הם יעד לתלמידי חוץ גילאי

עצמו (%56). הם אינם נאלצים להתרחק מבתיהם, בשל המגוון הרב של מוסדות הלימוד בעירם.

לעומתם, ביישובי הפריפריה מתרחשת תופעה ייחודית ומרתקת: בחלק מהם יש מוסדות גבוהים

ובהם תלמידים רבים מבחוץ, ומנגד, חלק ניכר מבני היישוב עצמו בוחרים ללמוד במוסדות במרכז

הארץ. לתופעה זו יכולים להיות שני מניעים הפוכים: אם המוסד הגבוה ביישוב הוא ברמה גבוהה,

הריהו אבן שואבת בקנה מידה ארצי; אם הוא נועד לקליטת נוער שנפלט מכל מסגרת חינוכית

אחרת, הוא מרחיק ממנו את בני המקום (כהנר 9002).

בדומה לבתי הספר החילוניים תלמה ילין, הריאלי העברי, בליך וגימנסיה הרצליה, שבוגריהם בולטים

בתחומי הרוח, התרבות, המדע והטכנולוגיה בישראל, גם בעולם החרדי יש ישיבות ששמן הולך

לפניהן, ולומדים בהן תלמידים לא רק מרחבי הארץ אלא מכל קצות תבל. הישיבות היוקרתיות

במגזר החסידי-ליטאי הן ישיבת פוניבז' בבני ברק ובה יותר מ-000,1 תלמידים, וישיבת חברון

הליטאית בירושלים ובה מספר תלמידים דומה. בעולם הישיבות הספרדי, ישיבת פורת יוסף שמקום

מושבה בירושלים, נחשבת ליוקרתית ביותר.

הפרובלמטיקה של החינוך החרדי

מערכת החינוך החרדית בישראל, המאופיינת בבדלנות ובהסתגרות, שללה מן היסוד הפנמת רעיונות

קידמה ועיסוק בנושאים שיש בהם בעיניה כדי לאיים על יסודות הדת וההלכה, ודחתה לימוד

אמנויות ומדעים. כך היא הכשירה במשך 26 שנות קיומה של המדינה מאות אלפי צעירים בעלי