החברה החרדית בישראל

108

אחרים. בדיונים בנושא זה עולות הצעות כגון עידוד התגייסות כלל משקית מצד מעסיקים וגופים

עסקיים להתאמת ארגוניהם ולהכשרתם להעסקת חרדים, והשקת קמפיין הסברה שיביא להסכמה

של מנהיגי הקבוצות השונות במגזר. יש גם הצעות לתגמל כלכלית, באמצעות מלגות, מענקים ומתן

שירותי שמרטפות לילדים, את הבוחרים במסלול זה, כלומר להכשיר את הקרקע בחברה החרדית

לקבלת דמותו ומעמדו של החרדי המשכיל והעובד ולחולל שינוי בתפיסה התעסוקתית בה. יש

הטוענים כי בהיעדר הבטחתם וקיומם של תנאים אלה, עשויה תוכנית זו ודומותיה להיכשל ואף

להוביל להסתגרות קיצונית יותר של החרדים (לוין 9002; הכהן וכהנר 1102).

סיכום

החינוך החרדי בישראל הוא מערכת מגוונת שאינה מקשה אחת, אך יש מכנה משותף לרוב מוסדותיה

והוא הימנעות מתביעת המדינה להכנסת לימודי ליבה. גישה זו של התמקדות בלימודי תורה ומקורות

היהדות מקשה על בוגרי מערכת החינוך החרדית לגווניה להשתלב במעגל העבודה. עם זאת, וללא

פתרון סוגיית מקצועות הליבה, הולך וגדל כל שנה מספר החרדים היוצאים ללימודים אקדמיים

ומקצועיים, ויחד עמם גדל מספר המוסדות המציעים אפשרות כזאת לסטודנטים החרדיים, אם

בהתאמת מסלולי הלימוד ואם בהתאמת מרחב הלימוד. תופעה זו, גם אם אינה זוכה לתמיכה רשמית

של ההנהגה החרדית אלא רק לתמיכה ב"העלמת עין", נובעת ממגוון רחב של סיבות ויש בה כדי

להצביע על עתיד משותף יותר בין שתי החברות, אולם סביר להניח, כי ללא תמיכה ממשלתית

בתכניות לימוד אלו, בבוגריהן ובמעסיקיהם, לא תיתכן בהן גדילה משמעותית ויש שאף ידעכו.