הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

108

מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

הישראלית, נבדקה התייחסותם לשאלת הסיוע הכספי שנותנת המדינה למשפחה הדרוזית

השכולה בהשוואה למשפחה היהודית השכולה ונבדקו נושאים הקשורים ליחס של החברה

הדרוזית והחברה הישראלית למשפחה הדרוזית השכולה. להלן העמדות שהוצגו בנושאים

אלה:

"האם להערכתך, הסיוע הכספי שהמדינה מעניקה למשפחה דרוזית שכולה זהה

לשאלה,

, %75 השיבו שלדעתם הסיוע הכספי שהמדינה

לזה שניתן למשפחה יהודית שכולה?"

מעניקה למשפחה דרוזית שכולה נמוך מזה שניתן למשפחה יהודית שכולה. מעניין ש-%86

מהחיילים בשירות סדיר השיבו כך. גם העמדות שהציגו העובדים במינהל הציבורי מעוררות

תמיהה: אף שהם השיבו כך בשיעור נמוך יותר (%44 לעומת %75), אפשר היה לצפות

שהם יבטאו מידה רבה יותר של אמון בצה"ל ובמשרד הביטחון, מה גם שהם חשופים יותר

מהאחרים להוראות החוק ולכללים המחייבים את צה"ל ואת משרד הביטחון להעניק סיוע

זהה למשפחות השכולות. כדי להרחיב את היריעה בסוגיה חשובה זו נבדק גם יחסם למידת

התמיכה והסיוע הבלתי-פורמלי שניתן למשפחה הדרוזית השכולה.

בדיקה זו נעשתה באמצעות שתי שאלות, אחת המתייחסת לחברה הדרוזית ואחת המתייחסת

לחברה הישראלית. התוצאות שהתקבלו מצביעות על בעיה קשה ועמוקה, העשויה ללמד

על פן נוסף של שבריריות מערכת היחסים בין האוכלוסייה הדרוזית לאוכלוסייה היהודית.

"האם להערכתך משפחה דרוזית שכולה זוכה לתמיכה ולסיוע מהחברה הדרוזית

לשאלה,

"באיזו מידה לדעתך החברה הישראלית

, %74 השיבו בשלילה, ולשאלה,

במידה מספקת?"

, %35 השיבו שהיא אינה תומכת במידה מספקת.

תומכת במשפחה הדרוזית השכולה?"

הממצאים מראים שיותר מחצי מהדרוזים סבורים שמוסדות המדינה אינם מעניקים

למשפחה הדרוזית השכולה סיוע כספי הזהה לזה שניתן למשפחה היהודית השכולה

ושכחציים סבורים שהחברה הישראלית אינה תומכת במשפחות השכולות מעדתם במידה

הנדרשת. פירוש הדבר, מידה רבה של אכזבה וחוסר אמון במוסדות המדינה. בהתייחס

למאפייני החברה הדרוזית, התוצאות לגבי מידת הסיוע שניתן למשפחות השכולות על ידי

בני העדה אינן עולות בקנה אחד עם הגישה הרווחת, שהדרוזים נוהגים לסייע זה לזה וכי

התנהגות זו היא אף בגדר חובה דתית.

מקומו של נושא השכול בחברה הישראלית כתוצאה מהשירות הצבאי מעניק משמעויות

מיוחדות לעמדות שהציגו הדרוזים. בעמדות אלו טמונות האשמות קשות כלפי המדינה

וכלפי צה"ל, המחייבות בדיקה וחשבון נפש, ללא כל קשר לנכונת הדברים. כדי להעריך

נכונה את משמעותן של עמדות אלו חשוב להבין את השינויים שחלו בחברה הדרוזית

ביחסה למוות בעקבות נפילתם של החיילים מבני העדה. באופן מסורתי, הדרוזים אינם

מייחסים חשיבות לגופו של האדם לאחר מותו. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בהימנעות