106 / 263
104
מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל
בקרב האוכלוסייה היהודית נשמעת נימה דומה, אך פחות החלטית לגבי הטווח הרחוק.
דבריו הבהירים של שר הביטחון לשעבר משה ארנס בריאיון עם המחבר, והשימוש במילה
"כיום", מבטאים גישה הרווחת בקרב רבים בציבור הישראלי, שמכירים מקרוב את מערכת
היחסים בין המדינה לבין העדה הדרוזית:
אין סיבה שמישהו יטיל ספק בנאמנותם של הדרוזים למדינת ישראל. ידוע שלדרוזים אין
כיום שאיפות לעצמאות מדינית כזו או אחרת, והם בטווח הנראה לעין ממשיכים עם מסורת
ארוכה של נאמנות למדינה שבה הם חיים. עם זאת, צריכים להיות קשובים למה שקורה
אצלם ולעשות את הפעולות המתבקשות (שם).
האם בהצהרת נאמנות של דרוזים למדינת ישראל יש גם משום תמיכה בזכותה של ישראל
להתקיים כמדינה יהודית? הנתונים בטבלה 5 מציגים את התשובות לשאלה זו:
: התפלגות התשובות לשאלה, "באיזו מידה לדעתך יש למדינת ישראל זכות להתקיים
טבלה 5
כמדינה יהודית?"
אוכלוסיית המדגם
התפלגות התשובות
במידה רבה
מאוד
במידה
רבה
במידה
בינונית
במידה
מעטה
אין לה
זכות זו
סה"כ
ב-%
כלל המדגם
29
32
17
12
10
100
תלמידי תיכון
18
33
23
12
14
100
בשירות סדיר
23
42
13
14
8
100
לאחר שירות
33
37
13
9
8
100
לא שירתו
29
21
20
17
13
100
מינהל הציבורי
45
26
13
12
4
100
הסקטור הפרטי
39
27
16
10
8
100
מקור: מחקר של המחבר, שם, 471.
הנתונים מלמדים כי %16 מהדרוזים סבורים שלישראל יש זכות להתקיים כמדינה יהודית,
במידה רבה ורבה מאוד. עם זאת, ציבור גדול מבני העדה (%93) אינו סבור כך. בהתייחס
לקבוצות השונות, ראוי לציין את תלמידי התיכון שלא תמכו בזכות זו, בשיעור גבוה יותר
(%94). לעומת זאת, אחוז התומכים בזכות זו בקרב העובדים במינהל הציבורי היה גבוה
יותר (%17). גם בקטגוריה "במידה רבה מאוד" תמכו העובדים במינהל הציבורי בשיעור
גבוה יותר (%54 לעומת %92). התפלגות הנתונים מלמדת כי התמיכה בזכותה של המדינה
להתקיים כמדינה יהודית רבה יותר לאחר השירות הצבאי (%07). מממצאים אלה ניתן
להסיק שתי מסקנות עיקריות: האחת, שקיימת מגמת הקצנה בעמדות שלילות כלפי
המדינה בקרב דור העתיד בעדה (בני הנוער); השנייה, שהשירות בצה"ל והעבודה במינהל