107 / 263
105
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
הציבורי מחזקים אצלם עמדות חיוביות כלפי המדינה.
האופן שהדרוזים רואים את מעמדם במדינה ובחברה הישראלית נבדק באמצעות שלושה
משתנים: יחסם למצבם בהשוואה למצבם לפני כעשור; תפיסתם את קשרי הגומלין עם
החברה הישראלית; הערכתם את יחסן של החברה הדרוזית והחברה הישראלית למשפחה
הדרוזית השכולה, עקב מרכזיותה של סוגיה כאובה זו בהוויה הישראלית. הנתונים בטבלה
6 מציגים את הערכת לגבי מצבם בהשוואה למצבם לפני כעשור.
: התפלגות התשובות לשאלה, "כיצד אתה מעריך כיום את מצבם של הדרוזים בישראל,
טבלה 6
בהשוואה למצבם לפני עשר שנים?"
אוכלוסיית המדגם
התפלגות התשובות
הרבה
יותר טוב
יותר טוב
ללא שינוי
יותר רע
הרבה
יותר רע
סה"כ
ב-%
כלל המדגם
10
58
24
4
4
100
תלמידי תיכון
20
55
18
1
6
100
בשירות סדיר
6
68
24
2
-
100
לאחר שירות
8
56
27
4
5
100
לא שירתו
3
64
28
4
1
100
מינהל הציבורי
4
51
29
10
6
100
הסקטור הפרטי
7
59
26
5
3
100
מקור: מחקר של המחבר, שם, 871.
הנתונים מלמדים כי %86 מהדרוזים סבורים שמצבם טוב יותר מאשר עשר שנים קודם
לכן. ככלל, התפלגות התשובות בקרב הקבוצות השונות די דומה. עם זאת, תלמידי התיכון
השיבו בשיעור גבוה יותר שמצבם של בני העדה הרבה יותר טוב (%02 לעומת %01).
התוצאות לגבי בני הנוער מפתיעות, מאחר שהם לא חוו את קשיי העבר. הפתיעו גם
הדרוזים העובדים במינהל הציבורי שהשיבו בשיעור נמוך יותר. ייתכן שזאת תוצאה של
חשיפה רבה יותר לתהליכי קבלת החלטות על ידי מוסדות המדינה בתחום הקצאת משאבים
ולנתונים השוואתיים עם האוכלוסייה היהודית, שהם נחשפים אליהם במסגרת עבודתם
יותר מהאחרים.
אחד הטיעונים הבולטים שהעלו רבים מבני העדה בעניין הקשרים שלהם עם האוכלוסייה
היהודית היה, שיודעים עליהם מעט מדי, ושזהו הגורם לחוסר נכונות לחבור אתם ולהימנע
מלהעסיקם בעבודה. מעניין, שההסברים שלהם התמקדו במאפיינים הייחודיים של העדה,
כגון סודיות הדת ואמונתם בגלגול נשמות.