114 / 263
112
מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל
כלפי הדרוזים (%34 בקרב תלמידי התיכון, %35 חיילים בשירות סדיר, %86 לאחר השירות
הצבאי ו-%96 בקרב העובדים במינהל הציבורי). ההנחה היא, שהשינוי נובע מחשיפה רבה
יותר למצבים שניתן לפרשם כיחס מפלה, והתחושה שהעובדים היהודים במוסדות המדינה
מתייחסים אליהם כמו אל ערבים. הנתונים בטבלה 01 מציגים את העמדות שהם הציגו
בסוגיה זו.
: התפלגות התשובות לשאלה, "האם לדעתך, במוסדות המדינה מתייחסים לדרוזים
טבלה 01
כמו לערבים?"
אוכלוסיית המדגם
התפלגות התשובות
בהחלט כן
כן
לא
בהחלט לא
סה"כ ב-%
כלל המדגם
25
44
24
7
100
תלמידי תיכון
16
40
32
12
100
בשירות סדיר
27
38
29
6
100
לאחר שירות
34
40
23
3
100
לא שירתו
21
58
18
3
100
מינהל הציבורי
28
50
18
4
100
הסקטור הפרטי
36
47
11
6
100
מקור: מחקר של המחבר, שם, 302.
הנתונים מלמדים כי רוב הדרוזים (%96) סבורים שבמוסדות המדינה מתייחסים לבני העדה
כאל ערבים. יתר על כן, אלה מביניהם שעובדים במינהל הציבורי ובסקטור הפרטי השיבו
כך בשיעור גבוה יותר (%87 ו-%38 בהתאמה). בדיקה השוואתית מצביעה על מגמה של
גידול בשיעור הסבורים כך (%65 בקרב תלמידי התיכון, %47 לאחר השירות בצה"ל ו-%87
בקרב העובדים במינהל הציבורי). ההנחה היא, שמגמה זו נובעת בעיקר מחשיפה רבה יותר
למצבים שאפשרו להם לפרש את היחס אליהם כיחס דומה לזה שניתן לערבים. בהתייחס
לעובדים בסקטור הפרטי, יש להניח שעמדות אלו היו גורם שהשפיע על אי השתלבותם
במינהל הציבורי. תחושות אלו הן הבסיס לכעס ולעלבון שהם חשים, למשל עקב בדיקות
ביטחוניות הנתפסות על ידם כקפדניות מדי בהשוואה לעמיתיהם היהודים. ההסברים
שהדבר נובע מתכונותיהם החיצוניות הדומות לאלו של ערבים ומעצם העובדה ששפתם
ערבית אינם מקובלים עליהם. תחושותיהם של חיילים וקצינים דרוזים בשירות חובה
או קבע הנתקלים ביחס חשדני בהיותם בחופשה (ללא מדים) קשות עוד יותר. המציאות
הביטחונית המיוחדת שישראל שרויה בה מעצימה את ההשפעה של תופעה זו ומעיבה על
היחסים ששוררים בין העדה הדרוזית לבין המדינה והחברה הישראלית.
עמדות ומגמות אלו נמצאו גם בתוצאות סקר שנערך בשנת 8002 ביחידה לייעוץ סטטיסטי