הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

תערובת עם האוכלוסייה הערבית (נוצרים ומוסלמים) והיהודית; קשרי חברות בין דרוזים

בהשוואה לקשר חברות של דרוזים עם בני עדות אחרות.

• בירור המבנה המרחבי של מערכות האינטראקציה.

• בחינת האפשרות לאתר רגיונליות במרחבי האינטראקציה. לדוגמה: מרחבים יישוביים-מקומיים

של קשרי שארות, מרחבים אזוריים של קשרי נישואין בגליל, בכרמל ובגולן, מרחבים ארציים

ואפילו מרחבים מזרח-תיכוניים.

חשיפת מרחבי האינטראקציה

לחשיפת מרחבי האינטראקציה יש שני היבטים: האחד הוא תוצאה ישירה של המערכת

האינטראקטיבית שתוארה לעיל, לדוגמה: המרחב התעסוקתי הוא המרחב הפיזי שהתעסוקה

מתקיימת בו, ואילו המרחב החברתי הוא המרחב הפיזי שקשרים חברתיים כגון נישואין, חברות

ושארות מתרחשים בו. למרחב פיזי זה ניתן לאתר גבולות ומבנה באמצעות מיפוי האינטראקציות.

ההיבט השני הוא ההיבט המנטלי-תפיסתי. לדוגמה בתחום של ניחום אבלים - מהו המרחב שבו

אדם מרגיש חובה להשתתף בהלוויה או להגיע לניחום אבלים.

יש להניח שהמרחבים בתחומים השונים הם שונים, כמובן. לדוגמה: סביר להניח, שמרחב חיפוש

התעסוקה גדול הרבה יותר מן המרחב המחייב את הדרוזים להשתתף בהלוויות, או מן המרחב, בו

מחפשים גברים את בנות זוגם.

חשיפת המרחבים השונים, מיפויים ויצירת סופרפוזיציה ביניהם מאפשרים לתאר את המרחב הדרוזי

של ישראל.