הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

• בהיותם עדה נרדפת, נדחקו הדרוזים לחבלים ההרריים בסוריה, בלבנון ובישראל, ומיקמו את

יישוביהם באזורים אלה כך שיהיו קרובים זה לזה, או שיהיה באפשרותם לשמור על קשר עין

Firro

ביניהם (סופר 8991: 881; סופר 3991; 2991

• גיוסם של הדרוזים לצה"ל ושילובם במערכת הביטחון הישראלית גרמו למציאות כלכלית-

תעסוקתית מיוחדת ביישובים הדרוזיים בארץ, השונה מזו של שאר המיעוטים, כמו גם מזו

של היהודים. השלכותיה של מציאות מיוחדת זו על החברה המסורתית הדרוזית רבות ובאות

לידי ביטוי בתחומים שונים כגון: חדירת רעיונות מודרניים חדשים וזרים ליישובים הדרוזיים,

צמצום הפערים הכלכליים, ובמידה מסוימת הזנחת החינוך הגבוה בחברה הדרוזית (חסן 2991;

סופר 8991).

• הגיוס לצה"ל והשילוב במערכת הביטחון הישראלית גרמו גם להיווצרות מציאות פוליטית

מיוחדת בקרב העדה הדרוזית. מציאות זו משמעותית מאוד בחיי היום-יום, ומשמעותית עוד

יותר לקיומם כקבוצה בעלת זהות מיוחדת, השונה מזו של שאר המיעוטים ומזו של היהודים

Firro

1988;

Oppenheimer

(סאלח 4891, 9891; אלשיך 8791; פרו 4891; 5891

• היישובים הדרוזיים בארץ, העוברים תמורות ותהליכי עיור ומודרניזציה בדומה ליישובי

המיעוטים האחרים, עוברים גם שינויים כלכליים-תעסוקתיים ושינויים פיזיים אחרים כתוצאה

מהשילוב בצה"ל ובמערכת הביטחון הישראלית. שינויים אלה בצירוף גורמים גאוגרפיים,

פוליטיים, חברתיים ודתיים הביאו ליצירת קטגוריה מיוחדת של יישובים, השונה משתי

הקטגוריות האחרות של יישובים יהודיים מחד ויישובים ערביים מאידך (חסן 2991; סופר

.)1998

סקירת הספרות בתחום הדרוזי מלמדת שמרבית החיבורים - ספרים ומאמרים – מתייחסים

למיעוט הדרוזי במזרח התיכון כולו, ורק מקצתם מתמקד במיעוט הדרוזי הישראלי. חיבור זה מוסיף

לחשיבותו של מסמך גאוגרפי זה, שבאמצעותו ניתן להוסיף עוד נדבך בנושא חקר הדרוזים בישראל.

מטרות המחקר והרעיונות המנחים

מטרת המחקר לכתוב את הפרק הראשון בגאוגרפיה החברתית של הדרוזים בישראל, וביתר פירוט:

הכוונה היא לנתח חלק ממערכות האינטראקציה המרחבית של הדרוזים ולחשוף את המרחבים

השונים, החומריים והמנטליים, שאינטראקציה זו מתרחשת בהם. הגאוגרפיה החברתית, כפי

שהתגבשה לקראת סוף המאה העשרים, עוסקת במגוון רחב של נושאים, הנוגעים להתנהגות

אנושית במרחב. בעיקר היא מתעניינת בתיאור ובניתוח אלמנטים, דגמים ותהליכים מרחביים של

). הגאוגרפיה החברתית החדשה מציעה לבחון

Johnston

1987;

Jones

1975;

Eyles

החברה (1891

את החברה בדרכים אחדות, שיש להדגיש שתיים מהן: האחת, מערכת אינטראקטיבית מסועפת של

קשרים חברתיים-תרבותיים-מרחביים בין פרטים וקבוצות, והאחרת, מערכת של מרחבים פיזיים-