18
מיוחדת, הנבדלת הן מן המגזר היהודי והן מן המגזר הערבי. קיומה של קטגוריה זו מוסבר על בסיס
תרבותי, היסטורי ואתני, שהינו תוצר של מסורת ארוכה של בדלנות מחד גיסא וסולידריות מאידך
). המדיניות הישראלית הדגישה את הייחוד (הפרטיקולריזם)
Oppenheimer
גיסא (462 :5891
המסורתי של הדרוזים, חיזקה את זהותם והפרידה אותם מן הערביות ומן האסלאם (אביבי 7002:
.)
Firro
1988: 246 ;32
חוקרים דרוזים ואחרים שדנו בזהות הדרוזים בישראל, הגיעו למסקנה כי הדרוזים מפולגים בין
שלוש זהויות. אוליביה (2791: 011) הבחין בשלוש מגמות מרכזיות באשר לשאלת השתייכותם
הלאומית: חלק מהעדה אינו רואה בדרוזים ערבים ומעוניין מרצונו החופשי והמלא להזדהות עם
מדינת ישראל ולכרות עמה ברית. חלק מעוניין ליצור ייחודיות דרוזית שתיצור הבדלים בינו ובין
הערבים, ולצרף לאותה ייחודיות גם תודעה דרוזית ישראלית. חלק אחר רואה בדרוזים ערבים,
אולם אינו מייחס לכך משמעות המחייבת אותו להתנהגות מסוימת. משמעותית הרבה יותר היא
עובדת היותם דרוזים ישראליים. גם קבוצה זו מדברת בלהט על תודעה דרוזית ישראלית ועל
הרצון להתערות בחיי המדינה ואזרחיה, אך מבלי לאבד את הייחודיות הדרוזית. לכן הם רואים
בחיוב רב את הגיוס לצה"ל, ושואפים להגיע לשוויון זכויות וחובות עם כלל אזרחי ישראל היהודים.
החלק השלישי, הקטן ביותר, כולל את אלה הרואים עצמם ערבים המזדהים עם הלאומיות הערבית
ומתנגדים לגיוס לצה"ל.
לסיכום, הדרוזים בישראל מהווים מיעוט לאומי, ורואים בעצמם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
). השתלבות זו
Stendel
הם שרויים בתהליך של השתלבות במדינה ובחברה הישראלית (64 :3791
גורמת לתמורות חברתיות, כלכליות ופיזיות וכן לתהליכי עיור ומודרניזציה ביישובים הדרוזיים מצד
אחד (סופר 8991: 002; סופר 3991; חסן 2991) ומאפשרת להם להפעיל לחץ על הממסד הישראלי
). מן הראוי לציין
Mayer
לקבלת הטבות בתחום השירותים והפיתוח מצד שני (82-72 :6791
שהשתלבותם בשלב זה היא חלקית, והיהודים, כמו הדרוזים, מפקפקים במימושה של אינטגרציה
.)
Friendly
מלאה בעתיד (21 :1891
סקירת הספרות המוצגת לעיל מעלה רעיונות כלליים אחדים באשר לעדה הדרוזית בכלל ולקיבוץ
הדרוזי בישראל בפרט:
• למרות שאין להם מדינה לאומית משלהם הצליחו הדרוזים - אחד המיעוטים הקטנים במזרח
התיכון - לשרוד ולשמור על ייחודם האתני, הדתי, התרבותי והגאוגרפי, במידה רבה בזכות
דתם, המתירה להם התחפשות והסתגלות במקרה של רדיפות, וזאת בזכות נטיותיהם הבדלניות
ובזכות התנאים הגאוגרפיים-פיזיים, השוררים באזורי התיישבותם ההרריים (אולמרט 6891;
סאלח 9891; סופר 8991: 981).