הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

הפרק הרביעי מתמקד במערכת קשרי החברות בין יישובי המחקר. אין בדיון התייחסות למערכת

קשרי החברות הפנים-יישובית מתוך הנחה שמערכת אינטראקציה זו דומה במידה רבה למערכות

אינטראקציה מאותו סוג ביישובי המיעוטים האחרים. גם במקרה זה יש אבחנה בין שתי תת-

מערכות: המערכת האינטראקטיבית הפנימית והסגורה של קשרי חברות בתוך העדה והמערכת

החיצונית והפתוחה, הכוללת קשרי חברות של דרוזים עם חברים מבני עדות אחרות. הפרק דן

במידת הפנימיות והחיצוניות של המערכת, בדפוסי ההיכרות ובדפוסי הקשרים. נעשה גם ניסיון

לאתר רגיונליות במרחבים השונים של המערכת.

הפרק החמישי דן במערכת האינטראקטיבית החברתית-מרחבית המיוחדת של קשרי ניחום אבלים.

הדיון מתמקד בסוגי הקשרים, במבנה המרחבי שלהם ובהשפעת המערכת על חיזוק הסולידריות

והרגשת השייכות למיעוט הדרוזי.

פרק השישי עוסק במקומות הקדושים לדרוזים. במיוחד מתמקד הדיון בהיבט הגאוגרפי-חברתי של

תופעת העלייה לרגל למקומות הקדושים, שהפכו למקומות מפגש. החקירה התמקדה במעמדם הדתי

והחברתי של המקומות הקדושים, בתפקידם, בחשיבותם לחיזוק הקשרים במערכת האינטראקטיבית

החברתית-מרחבית של הדרוזים ובתרומתם לחיזוק התודעה והזהות האתנית של הדרוזים בישראל.