הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

128

חדשה, שניתקה אותם באופן גלוי מן הערביות ומן האסלאם והקנתה להם מעמד חדש ומיוחד, שלא

זכו לשכמותו בתקופות שקדמו להקמת המדינה. מעמדם החדש, החזק והבטוח של הדרוזים בישראל

שחרר אותם ממצוות ה"תקייה", והם לא נזקקו יותר להפגין שייכות ללאומיות או לדת אחרת.

משום כך הפך הסדר הגנרטיבי של הדת לסדר משועבד ומשני, ואילו הסדר החדש (סדר גנרטיבי

ב'), שהשתלט ושעבד את המצב הישן, הוא המערכת האינטראקטיבית החברתית שנדונה במחקר

(איור 62). המצב היציב הקודם והסדר הגנרטיבי הקודם, כלומר הדת ועקרונותיה, לא גוועו ולא

נעלמו. הם ממשיכים להתקיים אך הם משועבדים לפרמטר הסדר החדש, המשפיע על איזון המתח

הקיים בין שתי צורות הסולידריות: המכאנית והאורגנית. החברה הדרוזית החילונית והדתית תופסת

את המציאות היום-יומית ואת המערכת האינטראקטיבית החברתית שנבדקה במחקר במושגים

של משפחה אחת גדולה ושל סולידריות מכאנית. לעומת זאת, היא תופסת את מערכת היחסים

ברמה הפוליטית ואת הקונפליקטים הפנימיים בתוך העדה במונחים של סולידריות אורגנית. המתח

בין שני סוגי הסולידריות אינו בולט ואינו בא לידי ביטוי בחיי היום-יום של היחיד. משום כך

ניתן לשער, שמצבי אי היציבות והמאבקים הפנימיים בעדה הדרוזית נותרים ברמה הפוליטית,

ולא ישפיעו על המשך קיומה, התפתחותה והתעצמותה של המערכת האינטראקטיבית החברתית-

מרחבית בין האזורים והיישובים הדרוזיים בארץ.

מחקר זה אינו מתיימר להגיע למסקנות סופיות. הוא מהווה פרק ראשון בלבד בגאוגרפיה החברתית

של הדרוזים, ועשוי לשמש חומר גלם ובסיס ראשוני למחקרים נוספים בתחום זה. במחקר זה לא

נדונו נושאים רבים בתחומים החברתי, הפוליטי והכלכלי, כגון השלכות המאבקים הפנימיים בקרב

העדה והשפעתם על המשך אחדותם ותפקודם של הדרוזים כמיעוט אתני; השלכות הזנחת החינוך,

ובמיוחד החינוך הגבוה, על מעמדם ועל עתידם הכלכלי של הדרוזים והשפעתם של הפונדמנטליסטים

הדתיים על שמירת הדת והמורשת הדרוזית לעומת התנגדותם לתהליכי המודרניזציה והשינוי

: הסדר החברתי של הדרוזים בישראל

איור 62

הדר ו ז ים ב ישראל

סדר גנרטיבי א

הדת הדרוזית

לפני 8491

סדר משועבד

הדת הדרוזית

אחרי הקמת המדינה

סדר גנרטיבי ב

המערכת האינטראקטיבית

החברתית מרחבית