126 / 141
125
בהשוואה למעמדם של אזורי הכרמל, הגליל התחתון ורמת הגולן, המהווים אזורי שוליים במערכת
האינטראקטיבית החברתית-מרחבית של הדרוזים בארץ. הקשרים הבין-אזוריים החזקים ביותר
של יישובי השוליים בכל מערכות האינטראקציה שנדונו לעיל, במיוחד בתחום קשרי הנישואין
והשארות, נמצאו עם יישובי הגליל העליון המרכזי, שאוכלוסייתם שמרנית, דתית ומסורתית יותר
מזו של שאר האזורים. מעמדו המיוחד של האזור במערכת האינטראקטיבית החברתית-מרחבית
של הדרוזים בארץ, בצירוף מאפייניו הגאוגרפיים והחברתיים מקנים לו אופי דרוזי מיוחד, הבא לידי
ביטוי בנופיו הפיזיים, החברתיים, המנטאליים והתרבותיים.
במרחב המזרח תיכוני נחשפו שתי מערכות האינטראקציה של קשרי שארות ונישואין למרות
המצב הגאופוליטי המיוחד, שהביא לניתוק הדרוזים הישראלים מאחיהם בסוריה, בלבנון ובירדן
אחרי הקמת המדינה. קשרי השארות שנחשפו במרחב המזרח תיכוני הם בעיקר קשרי דם בין
חמולות ובין משפחות גרעיניות, שהתפצלו כתוצאה מתנועות הגירה בתקופות היסטוריות שונות.
המלחמות, שינוי הגבול המדיני של ישראל והסכמי השלום, הביאו לשינויים במערכת החברתית-
מרחבית המזרח תיכונית. מלחמת ששת הימים, לדוגמה, ניתקה את היישובים הדרוזים של הגולן מן
היישובים הדרוזים בסוריה ובלבנון וחידשה את קשריהם עם יישובי הגליל והכרמל. מלחמת שלום
הגליל, לעומת זאת, חידשה את קשרי הנישואין בין יישובי המחקר ובין היישובים הדרוזים בדרום
לבנון. הסכם השלום עם ירדן תרם לתחילת התהוותם של קשרים חברתיים בין הדרוזים בישראל
ובין המיעוט הדרוזי הקטן בירדן.
במרחב הגלובלי העולמי של המערכת האינטראקטיבית הפנימית נחשפו קשרי שארות מעטים בין
דרוזים ישראלים ובין קרובים וקהילות דרוזיות בתפוצות, ובמערכת האינטראקטיבית הפתוחה ניתן
להבחין בתחילתו של תהליך התפתחות קשרי תעסוקה ולימודים עם מוסדות שונים ברחבי העולם.
הסדר החברתי המחולל החדש של הדרוזים
המערכת האינטראקטיבית החברתית היא, כאמור, ביטוי לסולידריות המכאנית, המאפיינת את
החברה הדרוזית. אולם חשיבותם העיקרית של הקשרים המרחביים-חברתיים, שהתגבשו במרחבי
) של ה"סדר החברתי
reproduction
ההתיישבות הדרוזית הם בכך שהם חלק מתהליך השעתוק (
המחולל" של החברה הדרוזית המודרנית, שבאמצעותו הצליחו הדרוזים להתגבר על משבר
הלגיטימיות הכפולה. לאחר הקמת מדינת ישראל בחרו הדרוזים בפתרון מיוחד ושונה מפתרונותיהם
של יהודים ומיעוטים רבים אחרים. בהיותם מיעוט קטן במשך מאות שנים, קל יותר היה לדרוזים
להתגבר על משבר זה. בישראל הם מרגישים שייכות ליישות הגאופוליטית-לאומית השלטת, למרות
שאינם משתייכים ללאום הרוב. עם זאת, לא זנחו הדרוזים את מורשתם התרבותית, ומבחינה זו
לא נטמעו ביישות החברתית החדשה, כי אם המשיכו לשמור על בדלנותם ועל עצמאותם הדתית.
למרות זאת, אין הם שרויים במשבר זהות, כיוון שהם ממשיכים להיות נאמנים למסורת התרבותית
הישנה ועם זאת נאמנים למדינת הלאום החדשה, בה מצאו את עצמם.