127 / 141
126
העובדה או הטענה, שהלאומיות היא סדר מחולל של החברה המודרנית, אינה שוללת את האפשרות
של קיום סדרים מחוללים אחרים בקנה מידה חברתי-מרחבי שונה ובהקשר שונה. לדוגמה, התנועה
הקיבוצית והחברה היהודית-דתית במסגרת החברה הישראלית הקפיטליסטית החילונית. כך גם
הדרוזים, שאין להם מדינת לאום ואין להם ממשל עצמי וטריטוריה, הצליחו לפתח סדר מחולל
מיוחד, שאיפשר להם להשתלב בסדר הגלובלי בארץ ובשאר מדינות המזרח התיכון.
הדרוזים מאמינים כי הטריטוריה המובטחת שיש לשאוף אליה היא גן עדן. לכן, במציאות אין
המימוש העצמי של טריטוריה לאומית נחוץ. במקומו חובה על הדרוזים להיות אופורטוניסטים
ולהסתגל בכל מקום בעולם למסגרות הגאופוליטיות השונות. לכן אין לדרוזים אידאולוגיה של
לאומיות, כלומר אין להם תוכן או ייצוג אינפורמטיבי מלבד הדת ועקרונותיה.
מצד אחד מתקיימים הדרוזים, כאמור, כיישות חברתית-מרחבית מובהקת ומובחנת ללא לאומיות,
ועם זאת הסביבה שבתוכה הם חיים - הן בישראל והן בשאר ארצות המזרח התיכון - היא
חברה לאומית מובהקת. הסדר המחולל של החברה הדרוזית נוצר מתוך מתח זה ומאפשר את
קיום היישות הדרוזית התרבותית הלא לאומית בתוך ים של לאומיות. מערכות האינטראקציה
החברתיות-מרחביות שנבדקו במחקר הן, כאמור, חלק מתהליך השעתוק (חיי היום-יום), היוצר את
הסדר המחולל הדרוזי בהיבטיו החומריים והרוחניים.
הדרוזים מהווים קטגוריה מיוחדת, הנבדלת הן מן המגזר היהודי והן מן המגזר הערבי. הם מהווים
קבוצת מיעוט חריגה מבחינת אופייה הדתי, החברתי, הגאוגרפי, ההיסטורי והאתני. אין להם תביעות
להגדרה עצמית לאומית לטריטוריה, לממשל ולמדינה משלהם, בניגוד לערביי ישראל, הרואים עצמם
חלק מן היישות הפלסטינית והפאן-ערבית. הממסד הישראלי הדגיש את הפרטיקולריזם המסורתי
של הדרוזים, וחיזק את זהותם החדשה, השונה מזו של בני המיעוטים האחרים ומזהותם של
היהודים.
עם זאת זכו הדרוזים להתייחסות ולמעמד מיוחדים מצד הממשלה הישראלית, בעיקר עקב גיוסם
לצה"ל (לאחר החלת חוק גיוס חובה על כל בני העדה בשנת 6591, שבעקבותיו נפתחו בפניהם
אופציות תעסוקה חדשות בסקטור הביטחוני). שילובם של הדרוזים במערכת הביטחון הישראלית
סלל את הדרך לשילובם בחברה הישראלית. שילוב זה בא לידי ביטוי בשילובם הפוליטי במפלגות
הישראליות, ובמיוחד במערכת האינטראקציה החיצונית והפתוחה של קשרי תעסוקה עם החברה
היהודית, עם המערכת הביטחונית ועם הממסד הישראלי. כאמור, מלמד המחקר כי כשליש מן
הדרוזים מועסקים בזרועות הביטחון השונות, ובסך-הכל עובדים כשני שלישים מן המועסקים
במקומות תעסוקה בבעלות ממשלתית או יהודית.
שילוב הדרוזים בצה"ל, בתעסוקות בתחום הביטחוני ובמשק הישראלי חיזק את זהותם החדשה
והמיוחדת, זהות של מיעוט דתי, אתני ולאומי. הלאומיות הדרוזית שונה מן הלאומיות האתנית