נוער ובוגרי משגב לאן?

בעבור %61 מצעירי משגב שהיגרו לאזור חיפה, העיר חיפה היא גלעין משנה. גלעין

זה משרת את הצפון ומושך אליו תושבים מהשוליים הרחוקים בצפון בשל אפשרויות

התעסוקה וההזדמנויות שבו, כגון תעשיית ההייטק, הנמל והכלכלה סביבו, שלושת

בתי החולים שבחיפה, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מכללה לחינוך ומוסדות לימוד

נוספים ומוסדות ציבור. אפשרות נוספת להסבר התופעה של הגירה משמעותית לאזור

חיפה היא שחיפה היא המקום העיקרי שממנו יצאה האוכלוסייה המיישבת כיום את

יישובי משגב. לפחות בשנים הראשונות, רוב אוכלוסיית המתיישבים במשגב (%27),

מקורה ממחוזות הצפון וחיפה (סופר ופינקל 88: 26). ייתכן כי הסיבה לקשר ההדוק

בין תושבי משגב לערים ולשכונות שמהן הגיעו היא קשרי משפחה, חברים, קשר

פסיכולוגי וקרבה גאוגרפית למשגב.

שיעור הבוגרים שנשארו בגליל הוא %6.22 (להוציא את שתי האוכלוסיות הייחודיות

של בוגרי היישוב יודפת ואמירים–%4.6). שיעור הנשארים במשגב הוא%7 (נתון ברמת

סמך נמוכה יחסית). ההערכה היא כי מספר הבוגרים המתגוררים באזור משגב נמוך

יותר, שכן בוגרים לא מעטים דואגים לכך שכתובתם תהיה כתובת ההורים במשגב,

לצורך שמירת קשר עם המועצה (אשר אספה נתונים אלו), למרות שלמעשה הם חיים

במקום אחר. חשוב לציין כי בלוח מיוצג אחוז גבוה מאוד של בוגרים (שאותרו על ידי

המועצה ושכתובתם ידועה), ובשאר הגליל %2.9 מהבוגרים.

באיור 2 אפשר לראות את שיעור הבוגרים שהיגרו ממשגב לאזורים השונים על פי

שנת לידתם (1791-8791). בולט בנתונים האחוז הגבוה של בוגרים שבחרו להגר לאזור

המרכז: כ-%04. לחיפה ולירושלים מהגרים צעירים יותר, ואילו לחו"ל היגרו הבוגרים

יותר. בני משגב, אמירים ויודפת הבוגרים יותר נשארו ביישובים, ומקרב הגילאים

הצעירים נשארו מעטים יחסית.

הגורמים להגירה

במחקר על גורמי הזיקה של בני הקיבוץ לקיבוציהם ועל סיבות לעזיבתם זיהה לויתן

(3891) גורמים המתייחסים לסוגי ארגונים שונים: יישוב מגורים, מקום עבודה, מועדון

חברתי. לצורך העניין נניחשמצפה ויישוב-קהילתי הםארגון, ולאור זאת נסווג את גורמי

העזיבה של בני המצפים על פי הקריטריונים שקבע לויתן, לפי קבוצות מרכזיות:

•סיפוק צרכים ראשוניים גופניים: תנאי מחיה (מזג אויר קיצוני, שקט, נוחיות)