25
ההטבות שהיו נהוגות בעבר אפשרו לזוגות צעירים לעבור לגליל ולבנות שם את ביתם.
בתנאים ובעלויות של היום, רוב הזוגות שביכולתם להגר ליישובי משגב הם מבוססים,
ומטבע הדברים מבוגרים יותר.
בעבר הצטרפו לגילון משפחות צעירות יותר, גילאי 02-03; כיום ממוצע הגיל של
המשפחות הבאות ליישוב הוא 04. מעניין שכל ההורים בגילון (שם נערך סקר מיוחד
בקרב 55 משפחות), הביעו רצון שילדיהם יחיו במושב. בעיני ההורים, משגב לא רק
מאפשרת איכות חיים וקרבה למשפחה אלא גם תורמת בעצם קיומה לייהוד הגליל
(לוח 4).
: מאפייני גילם של המשפחות שנקלטו במשגב ב-5002-7002
לוח 4
גיל הפונים
מספר משפחות שנקלטו
30-20
24-20
40-31
128-85
גיל ממוצע למועצה כולה 04
50-41
49-33
מקור: ועדת קבלה אזורית
נשאלת השאלה, מדוע הנוער הצעיר עוזב את משגב ולאן הוא פונה? לאן הולך הדור
הצעיר ומה מגמותיו? האם הוא מתעתד לחזור ולגור במשגב או בגליל?
באיור 1 סווגו בוגרי בית הספר הניסויי העל-יסודי במשגב, אשר כתובתם ידועה, על
פי מקומות מגוריהם בארץ או בחו"ל, נכון לשנת 6002. הובאו בחשבון ילידי שנת
1791-0891 כלומר בוגרים בני 72-63, מתוך הנחה שהם נמצאים בשלב של חייהם שבו
הם מתחילים להתמסד, ושרובם כבר עברו את השלב של טיול בחו"ל, לימודים ושאר
הרפתקאות. כמו כן סווגו בוגרים הגרים באמירים וביודפת – 44 במספר, בהסתייגות:
שני יישובים אלה ובעיקר יודפת הם בגדר תופעה חריגה מבחינת הבנים והבנות
החוזרים ליישוביהם, אם בשל האופי הייחודי להם ואם בשל הסדרים מיוחדים שיש
בהם לבנים חוזרים. ואכן, שיעור הבנים החוזרים בהם גבוה במיוחד (ביודפת – עשרות
אחוזים), והם אינם מאפיינים את יישובי האזור כולו.
באיור 1 נראה בבירור, כי הקבוצה הגדולה (614 איש), של בוגרי משגב בגיל 72 ומעלה
מתגוררת בשלושה מקומות עיקריים: תל אביב ואזור המרכז – 062 שהם %73 מכלל
הבוגרים, אזור חיפה וחיפה העיר – 901 שהם %5.51 מכלל הבוגרים ואזור ירושלים