מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

שלא התגבשה מסורת טקסית של עלייה ציבורית לקברו של טשרניחובסקי ביום השנה

למותו.

העלייה לקברו של חיים ארלוזורוב ביום השנה להירצחו הייתה גם היא למסורת.

באזכרה שנערכה ב-6391, ביום השנה השלישי לרצח, הגבילה ממשלת המנדט את

מספר המשתתפים בטקס בבית הקברות למאה וחמישים איש, כדי למנוע התקהלות

המונית והתלהטות יצרים על רקע המרד הערבי ומספרם הגדל של הקרבנות היהודים.

בטקס עצמו השתתפו מעטים וקהל רב, שלא הותר לו להיכנס למתחם, התאסף מחוץ

באזכרה לארלוזורוב בשנה שלאחר מכן הכריז דוד רמז על תחילתה

186

לבית הקברות.

של מסורת במילים: "על קברו אנו עולים עכשיו לקיים את מסורת יום השנה...",

ובנאום שנשא באזכרה שנה מאוחר יותר כבר התחייב למסורת המתגבשת: "נקיים –

187

עלייתנו בדממה, כמנהגנו שנה בשנה".

681 דבר, 21 ביוני 6391, עמ' 1.

781 דבר, 32 ביוני 7391, עמ' 1.