מקום לזיכרון

מקום לזיכרון

העיר תל אביב וראשה"), ניסחו את זיכרון הטמונים תחתן במונחים מילוליים של

שם ותאריכי לידה ופטירה בלבד. בה בעת, היה בכך כדי לרמוז כי אין צורך להכביר

בפרטים ביוגרפיים וכי די היה בהצגת שמם ותארוך ימי חייהם, כדי לייצג את סיפורם

של אלו שנטמנו מתחת למצבות, בבחינת "כל המוסיף גורע".

הקברים אינם רק מקום מנוחתם האחרונה של המתים, אלא גם המקום שבו נערכות

אזכרות למתים. המסורת היהודית מייחסת חשיבות ליום השנה לפטירה. לאזכרות ליד

קבר המת יש משמעות מיוחדת, מכיוון שהן משמשות להתכנסות קהילת הזוכרים,

המחויבים לזכור ולהזכיר, ובראש ובראשונה בני משפחה וחברים. ההתכנסות ליד

קבר המת היא עלייה לקבר: עלייה לרגל למקום מנוחתו האחרונה של הנפטר. לעומת

האזכרות הפרטיות, אזכרות ציבוריות, הנערכות ליד קבריהם של אישים דגולים

ומאורגנות על ידי גופים מוסדיים, הן ביטוי טקסי למחויבות הקולקטיבית לזכרם

ולמורשתם של הקבורים שם. הנאומים הנישאים שם משלבים את זכרו של המת

ברלוונטיות של מורשתו בהווה. מעמדם החברתי של הנואמים בטקסים אלה מצביע

על החשיבות המיוחסת לאזכרה במרקם החברתי של הקהילה הזוכרת.

על חשיבות בית הקברות הישן ניתן גם ללמוד מהתגבשות מסורת העלייה לקבריהם

של "גדולי האומה" הקבורים שם. בשנים שלאחר קבורתו מחדש של נורדאו בתל

אביב נערכו ליד קברו אזכרות ביום השנה למותו. את האזכרות ערכה העירייה.

ב-3391 צוינו עשר שנים למותו באזכרה לידי קברו.

181

ב-9291 נאם באירוע דיזנגוף.

בישיבה, שנערכה יומיים לפני האזכרה בבית הקברות, החליטה מועצת העירייה

ימי השנה למותו של

182

לקרוא לשדרות חדשות בצפון העיר על שמו של מכס נורדאו.

אחד העם צוינו באירועי תרבות לזכרו ובעלייה לקברו. ב-9291 נשא ביאליק נאום ליד

בשנות השלושים ארגן ועד בית אחד העם, שהופקד על מורשתו של המנהיג

183

הקבר.

את האזכרות לדיזנגוף ביום השנה למותו ערכה עיריית

184

הציוני, את העלייה לקברו.

תל אביב. באזכרות נכחו ראש העיר, ישראל רוקח, וחברי מועצת העירייה. את האזכרה

היא כללה טקס בבית

185

המסורתית לביאליק בבית הקברות ארגנה אגודת בית ביאליק.

הקברות ובסיומו נערך אירוע בבית ביאליק. בהיעדר דיווחים בעיתונות, ניתן להסיק

181 דבר, 8 בפברואר 9291, עמ' 1.

281 דבר, 7 בפברואר 3391, עמ' 1.

381 דבר, 9 בינואר 9291, עמ' 1.

481 דאר היום, 32 בינואר 6391, עמ' 8.

581 על המשמר, 3 ביולי 5491, עמ' 4.