56
פרק רביעי: היבטים סביבתיים בבניית איים מלאכותיים
הקמת איים מלאכותיים נוכח חופי ישראל טומנת בחובה משמעויות רבות מההיבטים הסביבתיים.
אף על פי שרעיון בניית איים בידי אדם הוא שובה לב ומצית את הדמיון, במיוחד במדינת ישראל
בה מצוקת הקרקע חמורה מאוד, במיוחד במישור החוף, אל לנו להקל ראש בהיבטים הסביבתיים,
ויש לבחון, להכיר את הפרטים ולהתחשב בהם על מנת לצמצם למינימום את הפגיעה בחוף ובים
למעננו ולמען הדורות הבאים.
שני תהליכים דינמיים ובסיסיים קובעים כאמור, את מבנה החוף: האחד הוא הסעת חול מן החוף
במעלה הזרם בעיקר על ידי פעולת הגלים. הסעה זו גורמת לגריעת חול מהחוף ולארוזיה שלו.
במקביל חל תהליך של שיקוע החול המובא אל החוף על ידי זרימה מאזורים שבמורד הזרם, בעיקר
מפיתחת הנילוס שבמצרים. שיווי המשקל בין שני תהליכים הפוכים אלה יוצר את קו החוף, וכל
הפרה של האיזון ביניהם תביא לשינוי בקו החוף.
החול שהינו הסיבה העיקרית ליופיים של החופים בארץ, נע בתוך הים עד לעומק מים של 51-02
מטר. כל הפרעה לתנועתו בתחום מים זה, הנקרא "תחום הסעת החולות", עלולה להתבטא בנזק
לחוף. בישראל מספר דוגמאות לנזקים שנגרמו לחוף בעקבות הקמת מבנים ימיים גדולים כמו נמל
אשדוד בשנות ה-06, או המרינות של הרצליה ואשקלון בשנות ה-09.
אי מלאכותי הוא גוף גדול יחסית, הצפוי לשנות את מאזן ההיסעים והשיקוע באזור הסמוך לו. האי
יוצר אזור של מים מוגנים בינו ובין החוף, בהם פעילות הגלים והזרמים נמוכה מאשר בים הפתוח,
לדבר מספר תופעות לוואי:
•
בשל הזרימה הנמוכה, הסעת החולות באזור שבין האי לחוף קטנה, ולכן מצטבר ביניהם חול
ונוצר "צוואר של חול" הנקרא טומבולו. עם הזמן המרווח בין האי לחוף נסתם. )איורים 63,
.(37
•
הטומבולו גורם לכך שבהמשכו לא תהיה הסעה של חול, אך תהליך גריעת החול בחוף ימשך,
הארוזיה תגבר ותתרחש פגיעה בקו החוף עם התמוטטות מצוק הכורכר.
•
הצטברות פסולת ואצות.
לצורת האי ולמרחקו מן החוף השפעה על קצב השינויים הצפויים. ככל שיחס המרחק לממד
האי, המקביל לחוף גדול יותר, השפעת האי על יצירת הטומבולו קטנה יותר. מקובל להניח שאם
1x1
מרחקו מהחוף יהיה לפחות פי שניים מרוחבו - השפעתו תהייה מינימלית, )לדוגמא אי בגודל