19
הקמת איים מלאכותיים, על אף היותו פרויקט עתיר טכנולוגיה ועתיר משאבים, יכול להוות פיתרון
טוב לשורה של צרכים ובעיות הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה הסביבתית, ככל שעלויות
הפיתוח של אי כזה תרדנה כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיות, וככל שמחירי המקרקעין לאורך החוף
ימשיכו לעלות, כך תגדל הכדאיות הכלכלית שבהקמתו.
פיתוח בסביבה הימית יאפשר העברת שורת מתקני תשתיות ותעשייה מאזורי חוף עירוניים לאיים
מלאכותיים, דבר שישחרר עתודות קרקע גדולות ביבשה לשימושים חלופיים מחד גיסא, ומאידך
גיסא ירחיק ממנה מפעלים, הפוגעים באיכות הסביבה כמו: נמלי ים ואויר, תחנות כוח, תעשיות
מזהמות, מאגרי דלק וגז וכדומה.
היבט נוסף של הקמת איים מלאכותיים שבכוונתי לבדוק, הינו הסוגיה המדינית וסוגיית השלום.
המערך האורבני של איים מלאכותיים מהווה פתח לחזון עתידי, כאשר השלום יפתח את דלתותיו
והבנייה בסביבה הימית תהווה את הדגל לדו-קיום לשלום בפיתוח אזורי תשתית, תיירות, אזורי
מסחר, אזורי נופש, אזורי מגורים, אזורי תעשייה, שדות תעופה וכדומה. הרעיון של הקמת איים
מלאכותיים מול חופי עזה יכול לסייע בפתרון הבעיה של צפיפות האוכלוסייה ולהשתלב בפתרון
המחלוקת הטריטוריאלית בין ישראל לפלסטינים. רעיון הקמת האיים מנסה לשבור את הנחת
היסוד, שלפיה מחלוקות טריטוריאליות חייבות להיפתר על בסיס העיקרון של "סכום אפס". כלומר,
רווח ישראלי מחייב הפסד פלסטיני ולהיפך. בניית איים מלאכותיים מול חוף הים התיכון היא חלק
מתפיסה אסטרטגית, הרואה את מקורות הקרקע בים כאחד הפתרונות למחסור בקרקע ביבשה
ולבעיית צפיפות האוכלוסייה, בצד הישראלי ובצד הפלסטיני כאחד.
מתודולוגיה
מטרות העבודה הנוכחית הן לבחון, נכון להיום, את ההיבטים השונים של הקמת איים מלאכותיים
בחופי ישראל:
1 .
בחינת תרומת תוספת הקרקע לישראל על ידי הקמת איים מלאכותיים בים לתשתיות, מסחר,
תיירות ומגורים, תוך סקירת שיטות הקמה ועלויות.
2 .
הצגת המגבלות והסיכונים הניצבים בפני ישראל בבואה לממש פרויקט מסוג זה, בהיבטים
ההנדסיים, כלכליים, סביבתיים, מדיניים ומשפטיים, ובחינת הכדאיות של ישראל להיכנס
לפרויקט שהוא עתיר משאבים ומורכב טכנולוגית.
3 .
בחינת תרומת איים מלאכותיים לסוגיות כמו תהליך השלום.