איים מלאכותיים בחופי ישראל

15 / 80

14
שדות תעופה
התפתחות התעופה מחד גיסא והעלייה באיכות החיים מאידך גיסא יוצרות מצב של ביקוש עולה
לשירותי תעופה ובמקביל דרישה לשמירה ושיפורים בתחומי איכות הסביבה.
- שדה התעופה העיקרי, נתב"ג, אמור לקלוט עד 61 מיליון נוסעים בשנה. שדה תעופה בינלאומי
על פי תחזיות הנוסעים נראה כי החל משנת 0202 יצטרך לפעול שדה תעופה בינלאומי נוסף.
- למרות החשיבות בקיומו של שדה תעופה מקומי באזור מטרופולין תל אביב, שדה דב שדה דב
הוא כיום מטרד של רעש, זיהום ותנועה. כיום גורמים מיקומו של השדה ותכנונו המיושן לבעיה
קשה של שימושי קרקע במקום שהוא מהיקרים בארץ. לכן הצורך בפינוי השדה ברור ויתרונותיו
רבים. בשדה דב מתקיימת גם פעילות צבאית. עמדת משרד הביטחון היא שהפעילות הצבאית יכולה
ככל הנראה להיטמע באתרים אחרים.
מתקני התפלת מים
בטווח הארוך מסתמן צורך בהמשך הקמת מתקני התפלת מי ים כמקור עיקרי לגישור הפער בין
ההעשרה הטבעית של מקורות המים והתנודות הרב-שנתיות שלהם, לבין מגמת הגידול העקבי
בצריכת מים.
אתרים נוכחיים ומתוכננים של מתקני התפלה יכולים לתת פתרון לטווח זמן בסדר גודל של כעשר
השנים הקרובות. יש להניח, כי איתור שטחים לתפוקה נוספת יתאפשר גם מעבר לכך, אך ברמת
קושי הולכת וגוברת ובעלויות חיצוניות הולכות וגדלות.
לאור כל האמור לעיל, נראה כי הקמת מתקני התפלה על איים מלאכותיים יכולה לבוא בחשבון
בטווח הארוך של עשרים שנה או יותר, הן לאור הצרכים וצפיפות שימושי הקרקע לאורך הרצועה
החופית והן לאור יתרונות ספציפיים מעצם הקירבה למקור מי הגלם ומוצא מי הרכז, הקירבה למקור
האנרגיה - קו הגז הטבעי הימי, והקירבה לריכוזי האוכלוסייה שבמישור החוף.
מתקני טיפול בשפכים
המדיניות התכנונית, המתבטאת בעיקר בתמ"א 43, מצביעה על המשך השימוש במתקני טיהור
השפכים הקיימים תוך שדרוגם והגדלתם כפתרון עד שנת 0202. מתקני טיהור שפכים מעטים
חדשים שהוצעו בתכנית כבר נמצאים בשלבי תכנון וביצוע )נהריה ועכו(.
מתקן שריפת הבוצה במכון טיהור שפכי גוש דן )שפד"ן( יוכל לקלוט גם בוצה ממתקני טיהור שפכים
אחרים, אך באופן כללי יש מקום כבר כיום לשקול הקמת מתקן ארצי מרכזי או מספר מתקנים