החברה החרדית בישראל

43 / 162

42
הופנתה ההגירה לערי הפיתוח, מחצור הגלילית בצפון ועד ירוחם בדרום. ברוב עיירות הפיתוח נותרו
השכונות והשיכונים החרדיים קטנים ולא מפותחים (כהנר ושלהב 2102א, 2102ב; שלהב וכהנר
.)Shilhav 1993 ;2008
כאמור, בראשית שנות התשעים ואף קודם לכן החל גל הגירה חרדי נוסף. גל זה, שגם מקורו
בהחרפת הדוחק הכלכלי והצפיפות בערים הוותיקות אל מול העלייה ברמת המחירים במרכז הארץ,
מאופיין בנדידת משפחות וזוגות צעירים לשטחי יו"ש ובהקמת ערים חרדיות חדשות. בתחילת
שנות התשעים הוקמה ביתר עילית ולאחריה מודיעין עילית, אלעד ורמת בית שמש. לערים
החדשות פונקציונליות דו-תכליתית: השגת דיור זול ויצירת "מרחב מוגן" חרדי חדש, שמבחינה
חברתית ותרבותית הולך בעקבות המרכזים הותיקים (כהנר 9002; כהנר ושלהב 2102א, 2102ב;
). המעבר לשטחי Gonen 1995; Shilhavשלהב 7991; שלהב וכהנר 8002; שלהב 1991; 3991
יו"ש מאפשר (בעזרת תחבורה ציבורית זמינה ונוחה) להמשיך לשמור על הקשרים והתפקודים
עם ערי האם במרכז ובד בבד לזכות בעלויות מחיה ודיור נמוכות. שגשוגן של הערים החדשות
הוא ביטוי לכישלון ההשתרשות החרדית בפריפריה הצפונית והדרומית ולאי יכולתן של הערים
הוותיקות להציע מקומות דיור וליצור הזדמנויות תעסוקתיות לבני הדור הצעיר. נוסף על הערים
הללו התפתחו חלופות שאינן עירוניות באופן מובהק, כגון כפר חב"ד (000,5), שכונת תל-ציון בכוכב
יעקב (009,2) ותפרח (005,2). יישובים כמו אלה נותנים מענה, גם אם מוגבל על הצורך ההולך
וגובר ביצירת מרחבים חדשים המותאמים לאורח החיים הייחודי של החרדים (שנתון סטטיסטי
לישראל: אוכלוסייה ביישובים שמונים יותר מ-0002 נפש, 0002).
: גידול האוכלוסייה החרדית ביישובים נבחרים, 0102, מקור: שנתון סטטיסטי לישראל: אוכלוסייה תרשים 7
ביישובים שמונים יותר מ-000,2 נפש, 0002; הלמ"ס, אוכלוסיית יישובים ישראל 0102/60, נתונים ארעיים.
700
600
500
400
300
200
100
0
אוכלוסייה באלפים
1961 1972 1983 1999 2010
165
306.3
444.9
580.5
47 75.7 96.1
134.7 156.7
7 10 13 38.5
79
58
12.7 36.1
230.3
בית"ר עילית
מודיעין עילית
בית שמש
בני ברק
ירושלים )היהודית(