במלכודת הרדיקליות באקדמיה

9 / 125

8
בפרק השמיני אני דן בצער רב ובדאגה במי שמסייע בהווה לשמאל הרדיקלי בניסיון
להביא לחיסולה של ישראל היהודית-ציונית – הלוא הוא הימין הקיצוני (ואני מדבר רק
על אנשים באקדמיה ולא על מתנחלים, נערי גבעות וכו').
הפרק הפותח הוא פרק תאורטי שכתבה לפני ארבע שנים פרופ' אופירה סליקטר, והוא כבר
פורסם בשני כתבי עת (אנגלי ועברי). ביקשתי את אישורה לפרסמו כאן כפרק הראשון.
אני עוקב אחר פרסומים בישראל העוסקים כמותי באיומים מצד השמאל הרדיקלי. בידי
מאמרו של פרופ' אמנון רובינשטיין על "החופש האקדמי" על יתרונותיו, על חשיבותו, אך
גם על המגבלות שהוא מטיל על הרוצה ליהנות ממנו.
פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, כותב ב"ארץ 1אלחנן יקירה,
אחרת", בין היתר: "בסופו של דבר האנטי ישראליות העכשווית היא תופעה ייחודית. זוהי
תנועה שטיבה בא לידי ביטוי ברטוריקה בת שלושה יסודות עיקריים:
1 1 . קרימינולוגיה של ישראל - לידה בחטא וקיום בפשע.
2 2 . דמוניזציה של ישראל - אין לה תקנה, מהותה קולוניאליסטית, לאומנית וכיוצא בזה,
ואין היא יכולה לנהוג אחרת מכפי שהיא מתנהגת.
3 3 . דליגיטימציה גורפת שלה - מאחר שהיא מה שהיא, אין מדינת ישראל בגדר ישות
לגיטימית, ויש הצדקה שלמה לקריאה לשינוי אופיה, כלומר בחיסולה כמדינה יהודית".
עוד טוען יקירה, "מה שמכניס את יהודה שנהב ואת עדי אופיר לברית עם חנן פורת
ודומיו הוא, שכולם שותפים לרצון לערער על הריבונות הממשית של מדינת היהודים
הדמוקרטית". עד כמה אני תמים דעה עם יקירה תמצאו בפרק 8 הדן בסיוע שהשמאל
הרדיקלי מקבל מהימין הרדיקלי.
מביא דברים בשמו של א' כשר: "במחנה המתקרא שמאל הופיע זן חדש 2לוי-ברזילי,
מיוחד של בעיות בשדה הראייה של המציאות", זו התבוננות במציאות "בעין אחת פקוחה
ועין אחת עצומה... הם רואים היטב כל גילוי של סבל פלסטיני אבל לא רואים שום גילוי
של סבל יהודי".
ומה קורה באקדמיה? מוסיף "ההגינות היא היפוכה של החד-צדדיות - אדם הגון רואה כל
מעשה עוול, לא רק מעשי עוול כנגד אנשים שהוא מתענין בהם".
1 יקירה, א' 0102. ארץ אחרת, 65, אפריל-מאי 0102, עמוד 21
2 לוי-ברזילי 5002. "71 שיחות עם אסא כשר"