במלכודת הרדיקליות באקדמיה

8 / 125

7
סגל נאיבי זה ומצא חוג שלם מאויש רק באנשיהם. באוניברסיטה אחרת, החוגים למשפט
ולסוציולוגיה כבר מונהגים רק על ידם, ולא מהיום.
במקומות אחרים, זרעי ההסתה כבר נובטים ומתפשטים, ואם חלילה יקום מישהו ויאמר,
"ראו מה קורה", יקום מיד קול זעקה, ובכישרון מילולי נדיר ובעברית מצוחצחת יקוננו
על פגיעה ב"חופש האקדמי", על אפליה, על קיפוח, על שנות השלושים, על "הדרה".
והתקשורת, בדרך כלל בגלל אי הבנת הנקרא וחיפוש אחר כותרות, תסייע להם בקריאות
שוד ושבר.
מדוע יוצא מסמך זה דווקא עכשיו, בשלהי 0102?
בשנה זו חוויתי חוויה מעניינת עם צוות במכון ון ליר העוסק בחקר הפליטות (לכאורה
צוות מדעי, רציני) שמצא לנכון לתקוף מסמך שערכתי על מהגרי אפריקה. מהר מאוד
התבררה חומרת המעשה של כמה מחברי הצוות, ומקרה זה הוא שהניע אותי לכתוב
לרקטור אוניברסיטת חיפה מכתב ארוך ומפורט. העליתי בו דברים שהמתינו שנים
באמתחתי וחיכו לצאת ברגע המתאים. הכול בפרק השני – מכתב לרקטור ותגובות.
בראשית 0102 פרסם יהודה שנהב את ספרו "במלכודת הקו הירוק". לא יכולתי להישאר
אדיש לתוכנו ולסגנונו, והרי מדובר במנהיג של חבורת השמאל הרדיקלי, של "הקשת
המזרחית". לכך יוחד הפרק השלישי.
ההתכתבות בין צוות מכון ון ליר וביני וגילויו המעניינים של משפטן חשוב יחשפו לקורא
מה באמת מסתתר מאחורי האצטלה האקדמית כביכול של צוות זה – בפרק הרביעי.
מכיוון שאנשים בשמאל הרדיקלי עושים הכול על מנת לטרפד כל ניסיון רציני וכן
לפתרון הטרגדיה בדרום הבדווי, ומכיוון שסוגיה זו מעסיקה אותי כמי שמתמקד בנושאים
גאופוליטיים הקשורים לישראל, הבאתי את עמדתי מול עמדת מנהיגי השמאל הרדיקלי
על עניין גורלי ואנושי זה – בפרק החמישי.
עריכת המסמך הנוכחי סיפקה לי הזדמנות להציג לפני קהל הקוראים האחראי בישראל
עוד שתי פרשות שנתקלתי בהן בעבודתי בעשור זה מול דמויות בשמאל הרדיקלי. בפרק
השישי – סיפור חומת ההפרדה בין ניר צבי לפרדס שניר (לוד), שם תמצאו את הקשר
הלא-מכובד בין החומה והשימוש שהשמאל האקדמי באקדמיה עושה בה, ובפרק השביעי
– סיפור על ביקורת מוטה של איש שמאל רדיקלי על ספר לימוד, המראה מה יכולות
לחולל מילים בשפה נמלצת, תרבותית, רוויית ביטויים כמו "הדרה" ו"אתוס השלום".