במלכודת הרדיקליות באקדמיה

זו וטען שמטיבה של חברה שהיא מעניקה זכויות יתר ל"כשירים מבחינה לשונית", קרי,

למעמדות הביניים, על חשבון המעמדות הנמוכים, המיעוטים ושאר "אזרחים מדרגה

שנייה".

הגישה הניאו-מרקסיסטית, שעם חוקריה המרכזיים נמנים בין היתר פרנק אנדרה גונדר

), ביקרה את דמוקרטיית השוק,

Amin

) וסמיר אמין (

Cardozo

), הנריק קרדוזו (

Gundar

(

) שזכתה לפופולאריות בשנות ה-07

dependencia

והביאה לעולם את תנועת הדפנדנסיה (

של המאה העשרים, על התאוריות שפתחה שעניינן ב"עולם שלישי" ובמערכות עולמיות.

חברי תנועת הדפנדנסיה טענו שמעמדו השולי של העולם השלישי הוא תוצאה של

ניצול קולוניאלי ו/או קפיטליסטי וקראו לצדק ולשוויון בחלוקת המשאבים הגלובליים.

בהסתמכם על תחזיותיו של הברמס, שטען שהקפיטליזם צפוי להוביל למשבר לגיטימיות,

חוקרים מאסכולת הדפנדנסיה טענו שסוציאליזם ולא דמוקרטית שוק הוא הוא היעוד

[1]

האולטימטיבי של האנושות.

אדוארד סעיד, שאימץ את ביקורתו הכלכלית ביסודה של סמיר אמין, פיתח את ביקורת

התרבות רבת ההשפעה שלו שנודעה כ"אוריינטליזם". בספר בשם זה שפרסם סעיד, הוא

טוען שהמערב ייצג שלא כהלכה את החברות הערביות, ותאר אותן כ"אחר" הנחשל

והמאיים, וזאת על מנת להצדיק את הכיבוש הקולוניאלי. המושג "אוריינטלי", כך נטען,

הוא פרי רוחם של שורה ארוכה של חוקרים אירופים "אוריינטליסטים" שהשליכו על

המזרח התיכון את עולם המושגים שלהם, מתוך בורות, או, כפי שאמר אחד התיאורטיקנים

[2]

שעסק בחקר המזרח התיכון "בשירות הקולוניאליזם".

גישות ביקורתיות ביחסים בינלאומיים התפתחו והיו לקונסטרוקטיביזם, שטען שמדיניות

החוץ של מדינה מתעצבת על פי צרכי זהות וחרדות עמוקות, לרבות ראיית "האחר".

במהלך המלחמה הקרה האסכולה הקונסטרוקטיביסטית קידמה את הרעיון לפיו ברית

המועצות אינה אלא רוח רפאים פרי רוחו של המערך הצבאי-תעשייתי האמריקאי, וכי

היא עצמה כלל אינה מהווה איום על המערב. באופן דומה, בשנות ה-0991, חוקר נודע

מאוניברסיטת הרווארד, מתחום היחסים הבינלאומיים, טען שהאסלאם הלוחמני הוא

רוח רפאים חדשה שהמציא המערב על מנת למלא את החלל שנוצר בעקבות התמוטטות

[3]

Covering Islam

הקומוניזם, רעיון שאימץ סעיד במהדורה מתוקנת של ספרו

האסכולה הביקורתית כוללת גם שורה ארוכה של תאוריות מגדר המנסות לנתח את

המציאות מנקודת מבט פמיניסטית, לרבות ביקורת פמיניסטית של יחסים בינלאומיים.

חוקרות פמיניסטיות בתחום זה טוענות שמדיניות חוץ וסכסוכים בינלאומיים מנוהלים

בידי ממסד מיליטריסטי הנשלט בידי גברים.