במלכודת הרדיקליות באקדמיה

מצירי התנועה בנגב יהפכו ל"כאילו" יישוב אחד. במילים אחרות, הנצחת העזובה, העוני

והמחסור בתשתיות, אך לכל פזורה יהיה שם מוכר.

בכל שלוש החלופות התוצאה ברורה: יישמרו תוהו ובוהו, עוני וכאוס בכל הנגב הצפוני,

שכן אין כל סיכוי שמדינה (כל מדינה) תוכל לקדם 001‑003 יישובים כפי שיש לקדם

יישובים מודרניים במאה ה-12. אני חוזר: יש לתת לכל בית בכל יישוב כביש, מדרכה,

חשמל, ביוב, מים, כבלים לטלוויזיה, מערכות חינוך, תעשייה, שירותי רווחה ופנאי. בשנת

0102 מדובר ב-001‑002 יישובים, אבל גם אם נזדרז יידרשו עוד כמה שנים להסדרת

סוגיה מסובכת זו, ובינתיים יעלה המספר ל-003‑000,1 יישובים חדשים. אבל כדאי גם

לזכור, כי יש בישראל ניסיון מצטבר של 26 שנה שאינם מעודדים בסוגיה זו: כשהיו רק 02

יישובים בדווים מוכרים היה קשה לטפל בהם בצורה סבירה, כשם שהיו קשיים בטיפול

ראוי בעיירות הפיתוח היהודיות בפריפריה - מקרה מצפה רמון, דימונה, ירוחם, ערד

ובהן ריבוי טבעי רק של %7.1‑%2 בשנה פחות או יותר. ביישובי הבדווים הריבוי הטבעי

%5.3-%5.4, מה גם שהאוכלוסייה היהודית הייתה חזקה יותר מזו של הבדווים.

החלופה השנייה – לנסות ולהכניס את מרבית יישובי הפזורה הבדווית תחת מטריית

היישובים הקיימים ואולי להוסיף להם 5–01 יישובים חדשים לפי העניין ובזאת לסיים את

הרה-ארגון שלהם. ליתר דיוק, לפנות עשרות ואולי מאות ריכוזים של בדווים הפרוסים

כיום בכל הנגב והשפלה הדרומית ולרכזם במספר מוגבל של יישובים. במסמך שהצגתי

מדובר בכ‑03 יישובים בלבד. אם נעשה כך נרחיקם מרמת חובב, משדה התעופה בנבטים,

נרחיקם מכבישים סואנים ונשפר משמעותית את איכות חייהם. בו בזמן נאפשר מרחב

התפשטות גם ליישובים קיים כבאר-שבע, דימונה, ובעתיד חורה, תל שבע, שגב שלום.

הרוח החיה במאמצים לאמץ את החלופה הראשונה או תוצרים דומים לה, הוא פרופ' אורן

יפתחאל, שהוא מתכנן וגאוגרף. בטרם ננתח את המשמעות המעשית של עצתו, חובה

עלינו להכיר את האיש ומה רצונו הפוליטי. נעשה זאת רק על פי דברים שהוא עצמו אמר,

כתב ועשה.

. באותו מסמך בעמוד

יפתחאל כתב מסמך חשוב בעקבות המרי הערבי באוקטובר 0002

2 במסגרת בולטת נאמר: "שטח שיפוט של המועצות הערביות תופס %5.2 משטחה של

ישראל". האם הוכנס בחישוב פריסת הבדווים בדרום? מדוע הוא לא הביא נתונים על

סה"כ שטחי המועצות המקומיות או העירוניות היהודיות? אולי יתברר כי שטחם היחסי

קטן מזה של הערבים, שהרי היהודים בונים לגובה במרבית יישוביהם ואילו הערבים בונים

נמוך כמעט בכל יישוביהם ומתפרסים על מרחבים גדולים.

2 יפתחאל 2002.