18 / 263
16
מבוא
באופן אירוני כלשהו, התחזקות המרכיבים הדמוקרטיים בישראל במישור החוקתי (כדוגמת
"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ו"חוק שוויון הזדמנויות בעבודה") היא אחד הגורמים
המקומיים המשפיעים על תהליכים אלה, מאחר שהם מצמצמים את היתרונות שמעניק
השירות בצבא לדרוזים, בהשוואה לבני המיעוטים שאינם משרתים. יתר על כן, מגמה של
ירידה במעמדו של צה"ל בחברה הישראלית ובחשיבות השירות בו הניכרת זה כמה שנים
(כהן ובגנו 1002), מחזקת תחושות של קיפוח ואפליה, שמובילות להחרפת המחאה, ודבר
זה כנראה הוליד את האמירה הרווחת בקרב בני העדה: "הדרוזים שווים ליהודים בחובות
ולערבים בזכויות".
הסכמי השלום בין ישראל למצרים וירדן ואפילו תהליך השלום המקרטע עם הפלסטינים
מעצימים גם הם את החששות של הדרוזים מפני פגיעה אפשרית במעמדם, שנרכש בעיקר
בזכות שירותם בצה"ל. מדובר אפוא בתהליכים ההולכים ומרחיבים את הדיון הפנימי בחברה
הדרוזית בשאלת אופי היחסים הרצויים מבחינתם עם מדינת ישראל.
בתחום התעסוקה בולטת מידה גבוהה של רצון של הדרוזים להשתלב במינהל הציבורי
בהשוואה לסקטור הפרטי. זהו נושא רגיש, והקורא עשוי לשאול את עצמו אם המינהל
הציבורי אטרקטיבי יותר מהייטק, למשל, או מתעשייה אחרת עתירת ידע, כלומר מדוע
נשמעת דרישה בקרב הדרוזים בכלל ואצל יוצאי צה"ל בפרט להשתלב דווקא במינהל
הציבורי בישראל. התשובה, המעלה את האפשרות שהמניעים לכך מקורם ברצון לנצל
את המשרה הציבורית, היא בתחום האפור שבין מחקר ואינטואיציה. בהקשר זה יצוין, כי
שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר מבחין בין "שחיתות קשה" ל"שחיתות רכה".
בעוד "שחיתות קשה", שהיא חריגה בוטה מהוראות החוק, כדוגמת קבלת שוחד, נתקלת
בהתייחסות מחמירה מצד רשויות האכיפה ובגינוי וסלידה מצד הציבור, "שחיתות רכה"
מתקבלת במידה רבה של סלחנות והיעדר ענישה. תופעה זו של שחיתות "רכה", נפוצה
מאוד בחברה הישראלית, ובה נושאי משרות במערכות השלטון והמינהל הציבורי חורגים
מהכללים המחייבים ומכללי האתיקה בכך שהם מעניקים יחס מועדף לאנשים מסיבות
שונות שאינן בגדר המותר. זמיר מדגיש בדבריו כי תופעה זו, שמקובל לכנותה "פרוטקציה",
פוגעת בערכים חברתיים חשובים והיא מסוכנת אף יותר מ"שחיתות קשה", מאחר שהיא
השתרשה בחברה הישראלית (זמיר 9002).
העדפת ההשתלבות בשירות הציבורי בקרב הדרוזים מעלה את השאלה, אם הדבר נובע
מהרצון לנצל את המשרה הציבורית לשם קידום אינטרסים אישיים או קבוצתיים, בין היתר
בדרך של "סיוע" למקורבים על רקע אישי ומשפחתי, אידאולוגי או לאומי. רצון כזה עשוי
לנבוע גם מתחושת שליחות פנימית לתקן אפליה אמיתית או מדומה מצד מוסדות המדינה.
הנושאים שנבדקו בתחום זה, חלקם לראשונה, והממצאים שלעיתים עומדים בסתירה