הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

48 / 141

47
מעמדם של נישואי התערובת בחברה הדרוזית
נושא נישואי התערובת של הדרוזים וגורל צאצאיהם נדון לראשונה בבית-הדין הדרוזי בשנת 7791.
בהחלטה תקדימית, החתומה על ידי חבר הקאדים של שתי ערכאות בתי-הדין הדרוזיים, צוין כי:
מאז קיומה גינתה העדה הדרוזית ופסלה כל נישואין מעורבים מתוך מגמה לשמור על אחדות •
העדה, על יסודותיה הדתיים ועל המשך קיומה.
בשנים האחרונות יש ריבוי של נישואי תערובת. אם יימשך מצב זה הוא עלול לגרום לנזקים •
לעדה הדרוזית, ולכן יש לפעול במטרה לשים קץ לנישואין מסוג זה או להפחיתם לטובת העדה.
העדה הדרוזית אינה יכולה להכיר בדרוזיות של ילדים שנולדו מנישואין עם מי שאינם דרוזים. •
גם ברמת הגולן הופץ כרוז המאיים על כל מי שישא אישה שאינה דרוזית, והוא צפוי לחרם דתי
וחברתי ולגירוש מן היישוב, כולל צאצאיו, לכל ימי חייו. גם הוריו נקראים לגרשו, להחרימו, לשלול
את זכויותיו, לנדותו מן הצוואה ולנשל אותו מהירושה עד סוף ימיו.
כלפי דרוזים כאלה, הנישאים לשאינן דרוזיות, מגלים בני המשפחה והחברה יחס בולט של עוינות.
הדרוזים רואים בכך פגיעה דתית חמורה, אך נלווית לכך גם תחושה של ביזיון והשפלה. אחד
הממצאים הבולטים הראה שהדבר גרם לניתוק חלק מקשרי הנישואין האלה לאחר תקופה קצרה,
וחלק לאחר תקופה של עשרות שנים. מרבית הדרוזים שהפסיקו קשרי נישואין אלה וחזרו לדתם
טענו, כי "עזיבתם" את הדת ויציאתם מן החברה הדרוזית היו תוצאה ישירה מחוסר מודעותם
לזהותם הייחודית. בקבוצה זו היו גם אבות לילדים, שכתוצאה משיבתם לאמונתם המקורית נאלצו
לנטוש את צאצאיהם ולהתנער מהם.
חשוב לציין, כי אנשי דת ומנהיגים דרוזים טוענים, שלמרות תהליכי המודרניזציה העוברים על
החברה ועל היישובים הדרוזים, היקף התופעה מצומצם. לדעתם בולמים את התופעה הנידוי החברתי
והדתי והיחס הנוקשה של החברה, ובעיקר של ההנהגה הדתית כלפי התועים מצד אחד, והתנגדות
החברה ובית-הדין הדרוזי להכיר ב"דרוזיות" של צאצאי התועים מצד שני, ומונעים את התפתחות
מערכת האינטראקציה הפתוחה של קשרי נישואין עם בני עדות אחרות, תופעה חדשה יחסית, שלא
הייתה מוכרת קודם לכן בקרב האוכלוסייה הדרוזית בישראל. האכסוגמיה של קשרי נישואין מחוץ
לעדה גורמת להסתעפות יתר של הקשרים ולהחלשת הנאמנות התוך-עדתית. לדעת אנשי הדת
וההנהגה הדרוזית האכסוגמיה מרבה פירוד, יוצרת ניגוד התחייבויות ומסכנת את המשכיות הקיום
והייחוד של העדה המהווה פחות משני אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל.
לסיכום, קשרי אינטראקציה חברתיים בין היישובים הדרוזיים התקיימו במרוצת ההיסטוריה. אחד
הביטויים הבולטים של מערכת אינטראקטיבית זו הם קשרי הנישואין הפנים-יישוביים, הבין-