הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

שבין 0591 ל-0991 נספרו פחות ממאה מקרים של דרוזים "תועים" או "סוטים" מתפיסת אמונתם

הדתית, שהקימו קשרי נישואין עם בנות זוג שאינן מקרב האוכלוסייה הדרוזית. אולם יש לציין,

שבמהלך אותן שנים לא נמצאו קשרי נישואין בין דרוזיות ובני זוג שאינם דרוזים.

הדת הדרוזית איננה מתירה נישואין מחוץ לדת וכל דרוזי/ת הנישא/ת לבן/בת שאינו/ה דרוזי/ת,

מפסיק להיות דרוזי ומאבד את הקשר עם הדת והעדה. את קשרי הנישואין בין בני זוג דרוזים

ובנות זוג שאינן דרוזיות ניתן לחלק לארבע קבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת 05 מקרים של קשרי

נישואין בין גברים דרוזים ונשים יהודיות. כשליש מהם עשו זאת לאחר גיור במטרה למנוע כפילות

דתית במשפחתם, ואילו שני השלישים הנותרים עשו זאת בדרך של נישואין אזרחיים או בדרך של

חיים משותפים במעמד של "ידועים בציבור". הקבוצה השנייה כוללת 64 מקרים של קשרי נישואין

בין גברים דרוזים ונשים מוסלמיות. הקבוצה השלישית כוללת 11 מקרים של קשרי נישואין בין

גברים דרוזיים ונשים נוצריות, והקבוצה הרביעית כוללת שמונה מקרים, שקשה היה לזהות בהם

בוודאות את דתן של בנות הזוג. כלומר במהלך ארבעים השנים האחרונות נמצאו 511 קשרי נישואין

בין גברים דרוזים ונשים שאינן דרוזיות (דנה 8991: 49‑99; בית-הדין הדרוזי בעכו; סקר שדה).

מספרם הגדול יחסית של קשרי נישואין עם בנות זוג יהודיות (יותר ממחצית מהמקרים) קשור, בין

היתר, בשירות הצבאי של הצעירים הדרוזים ובתעסוקתם לאחר מכן בשירותי הביטחון השונים,

המספקים שפע של הזדמנויות להכיר בנות זוג יהודיות.

המבנה המרחבי של מערכת נישואי התערובת

הקושי הרב באיתור מקום מגוריהם של הדרוזים הנישאים לבנות זוג שאינן דרוזיות ונאלצים לגלות

מיישובי מגוריהם, בד בבד עם ממדיה המצומצמים של התופעה, מקשים על איתור המבנה המרחבי

של המערכת. אולם למרות זאת ניתן להבחין שבמרבית היישובים הדרוזיים מתגורר דרוזי אחד

לפחות, שנישא לבת זוג שאיננה דרוזית. מממצאי בית-הדין הדרוזי עולה, שמרבית ה"תועים" היו

מיישובים דרוזיים מעורבים, כגון עוספיה, ראמה, שפרעם ומע'אר, או מיישובים דרוזיים גדולים

כגון ירכא ובית-ג'ן.

בני העדה הדרוזית רואים בחומרה את תופעת הנישואין המעורבים, ולכן נאלצים זוגות אלה לנטוש

את יישובי הדרוזים. מתוך הנתונים עולה, כי יישובים מסוימים מועדפים על פני יישובים אחרים

כיעד להתיישבות. לדוגמה, ערי המטרופולין חיפה, ירושלים וכרמיאל. חלק מן הזוגות המעורבים

העדיפו לחיות ביישובים מוסלמיים, חלק קטן נוסף נדד ליישובים ביהודה ושומרון (דנה 8991:

79) ובודדים הרחיקו עד אירופה, קנדה וארצות-הברית. יש לציין, כי קיים קושי באיתור מקום

התיישבותם של הזוגות המעורבים, ראשית, כיוון שהם מעדיפים לחיות בניתוק מוחלט מקרוביהם

ומיישוביהם המקוריים, ושנית, כיוון שהם נוטים לנדוד ולשנות את מקום מגוריהם בתדירות גבוהה

יחסית.