הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

של קשרי הנישואין, שהם אחד הביטויים לירידת חשיבותה הכללית של החמולה כיחידה חברתית

בחיי הפרט. ירידה זו קשורה, בין היתר, לתהליכי המודרניזציה ולתהליכים חברתיים וכלכליים

אחרים העוברים על היישובים הדרוזיים, כמו התחזקות הקשרים עם החברה היהודית, ירידת ערך

החקלאות, השינוי בדפוסי התעסוקה, עבודה מחוץ ליישובי המגורים, יוממות למקומות התעסוקה

וירידת ערך החמולה כיחידה חברתית ופוליטית בקרב הדרוזים בישראל. בנוסף על כך, אין ספק כי

העלייה המתמדת ברמת ההשכלה של הצעירים הדרוזים משני המינים מהווה גורם חשוב בירידת

ערכם ושיעורם של קשרי הנישואין. מיותר לציין, כי הירידה בחשיבותם של קשרי הנישואין הפנים-

חמולתיים גורמת בעקיפין לעלייה בהיקף קשרי הנישואין החוץ-חמולתיים, וייתכן כי היא גורמת גם

לעליית שיעור קשרי הנישואין הבין-יישוביים ולחיזוק האינטראקציה הבין-יישובית (ראה בהמשך).

מערכת האינטראקציה של קשרי הנישואין הבין-יישוביים

במקביל למערכת האינטראקציה הפנים-יישובית של הנישואין, הכוללת, כאמור, שתי תת-מערכות:

המערכת הפנים-חמולתית והבין-חמולתית, קיימת בחברה הדרוזית מערכת אינטראקציה פנימית

נוספת: מערכת של קשרי נישואין פנים-עדתיים בין-יישוביים, שנוצרה עקב נישואי גברים דרוזיים

עם בנות זוג דרוזיות, שמוצאן מחוץ ליישובי מגורי הגברים.

(4791: 55‑95) מציין כי הגורמים העיקריים לחיזוק מערכות קשרי נישואין בין-יישוביים

Gupta

הם קודם כל המספר המוגבל של חברי הקבוצה החברתית או הכפר שאינו מאפשר קשרי נישואין

מקומיים פנים-כפריים. שנית, חלק מהאנשים דואגים לחתן את ילדיהם מחוץ לכפר על מנת להגדיל

את מעגל הקשרים של הקבוצה החברתית אליה הם משתייכים. שלישית, בגלל שאיפות כלכליות

או פוליטיות, חלק מהאנשים דואגים לקשרי נישואין מחוץ לכפר או מחוץ לחמולה. רביעית, קשרי

נישואין טובים מחוץ לכפר עשויים להוסיף יוקרה אישית והם מועדפים על ידי רבים.

קשרי אינטראקציה חברתיים בין היישובים הדרוזיים בארץ התקיימו גם בעבר. ביטוי בולט של

מערכת אינטראקטיבית זו הם קשרי הנישואין הבין-יישוביים, ומספרם המוחלט ושיעורם נמצא

במגמת עלייה מתמדת מאז הקמת המדינה. בשנת 5791 הגיע שיעור זה לכדי %11, בשנת 3991 הוא

עמד על %1.42 ובשנת 4002 הוא עלה על %03 (לוח 4). ראוי לציין שתופעה דומה קיימת גם בין

הקיבוצים. במחקריה אודות החברה הקיבוצית, מצאה טלמון-גרבר (0791) כי %32 מקשרי הנישואין

של אוכלוסיית המחקר היו בין-קיבוציים. קשרים דומים קיימים, כנראה, גם בין יישובי מיעוטים

אחרים.

קשרי נישואין בין-יישוביים נמצאו בכל יישובי המחקר, אולם היקף התופעה וממדיה אינם דומים

בכולם. בלוח 5 ניתן להבחין בפערים גדולים בין שני המדגמים ובין היישובים. ההבדלים מושפעים

בעיקר מגודל ומהרכב אוכלוסיית היישובים. ביישובים קטנים במיוחד כמו כפר-יסיף, עין-אלאסד

וג'ת נמצאו שיעורי נישואין בין-יישובים גדולים, משום שהיצע הבחירה של בן/בת הזוג ביישובים