Background Image
Next Page  13 / 141 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 13 / 141 Previous Page
Page Background

12

הכלכליים והפוליטיים, שהייתה קיימת בעבר בין הדרוזים במדינות המזרח התיכון. לעומת זאת, יש

מקום להניח שבין היישובים הדרוזיים בכל אחד משלושת הריכוזים מתקיימות מערכות של קשרי

גומלין בתחומים שונים.

דיון בספרות הקיימת

החיבורים האקדמיים המעטים, והחיבורים השטחיים הרבים יותר העוסקים בדרוזים, נכתבו בעיקר

על ידי חוקרים, היסטוריונים וכותבים שונים שאינם מומחים, מרביתם לא דרוזים. חיבורים אלה

התייחסו אל המיעוט הדרוזי בעיקר מההיבט ההיסטורי, ומעט מאוד מהיבטי חקירה אחרים, כגון

ההיבט הסוציולוגי והאנתרופולוגי, והתעלמו לחלוטין כמעט מן ההיבט הגאוגרפי.

המוצא האתני של הדרוזים

ההיסטוריונים הערביים של המאות ה-31-71, שעסקו בדרוזים, הגבילו את התעניינותם לדתם

ולמנהגיהם, אך לא התייחסו כמעט למוצאם האתני. הניסיון הראשון לחקור את מוצאם של הדרוזים

נעשה על ידי הנוסעים והחוקרים האירופיים, בעיקר הצרפתים והאנגלים, שהעלו השערות שונות,

חלקן מוזרות ונאיביות. גם ההיסטוריונים והחוקרים הערביים של העת החדשה לא הוסיפו מידע

בתחום זה.

יש הסבורים, שהדרוזים הינם ערבים ממוצא ערבי טהור, ואילו אחרים חולקים על כך. תחילה

לא ייחסו הדרוזים עצמם חשיבות רבה לשאלת מוצאם. יחס הממשל אליהם הושפע בעיקר

מהשתייכותם הדתית ופחות ממוצאם האתני. ייתכן שיחס זה נבע מהעובדה שהדרוזים לא פקפקו

בשייכותם לאומה הערבית, אך מעשית ייחסו לכך חשיבות מעטה ולא הייתה להם תודעה ערבית,

דוגמת זו של שכניהם המוסלמים (סאלח 9891: 51-61).

ניתן להבחין בין שלוש גישות בחקר מוצא הדרוזים: גישה המבוססת על הדת הדרוזית

ועל מוצאם של מייסדי הדת ומפיציה; גישה המבוססת על חקר תנועות ההגירה של

שבטים קדמוניים במזרח התיכון; גישה המבוססת על מחקרים אנתרופומיטריים

) של אנתרופולוגים, שבדקו שלדים של קדמונים בלבנון

Anthropometric Studies

(

). נוסף על שלוש הגישות הנ"ל קיימים חיבורים והסברים רבים אחרים, המקובלים

Firro

1992: 18(

פחות על החוקרים ועל ההיסטוריונים.

מתברר, כי שאלת השתייכותם האתנית של הדרוזים איננה ברורה, ולמחקר ההיסטורי אין תשובה

סופית ומוחלטת בעניין זה (תקי אלדין 6391: 84; אבו סאלח ומקארם, ללא שנת הוצאה: 6; פרו

.)

Betts

4891: 44; אולמרט 6891: 84; 42 :8891