הדרוזים בין גאוגרפיה וחברה

מבוא

חלקו הראשון של המבוא מהווה מעין הקדמה היסטורית כללית להכרת תולדות הדרוזים. במסגרת

הרקע ההיסטורי מובאת התייחסות קצרה למוצא האתני של הדרוזים, לתפרוסת אזורי ההתיישבות

שלהם במזרח התיכון ובעולם ודיון במבנה החברתי שלהם ובמעמדם כמיעוט אתני בסוריה, בלבנון

ובישראל. בחלקו השני של המבוא מתוארים המטרות והרעיונות המנחים של המחקר.

הדרוזים במזרח התיכון מתגוררים כאמור בסוריה, בלבנון, בישראל ובירדן. בכל המדינות האלה הם

מהווים מיעוט קטן, שהיה בדרך כלל כפוף לשלטון מוסלמי, שלא ראה בהם עדה נפרדת. נהפוך

הוא: בדרך כלל ראו בהם כופרים מבחינה דתית. למרות הקשיים במהלך תולדותיהם, במרוצת קרוב

לאלף שנים, הצליחו הדרוזים לשמור על אחדותם ועל אופיים הדתי החברתי, האתני והגאוגרפי.

מאז ומתמיד היוו קבוצה בדלנית, שביקשה לשמור על ייחודה הדתי והחברתי, ודרשה סובלנות מצד

הקבוצות הדומיננטיות. הנחה זו מבוססת על העובדה שבמשך כל ההיסטוריה שלהם שאפו הדרוזים

לזכות בסטטוס נפרד וממוסד.

למרות התפקיד החשוב שמילאה בתולדות הלבנט ולמרות שדתה ואורחותיה הציתו את דמיונם של

חוקרים וכותבים רבים, לא זכתה העדה הדרוזית לתפוס מקום של כבוד על מדף הספרים האקדמי.

מספר קטן של חיבורים אקדמיים משובחים ומספר גדול בהרבה של חיבורים פולמוסיים ושטחיים

השאירו פינות אפלות רבות בחקר ההיסטוריה, הדת, החברה, הפוליטיקה והגאוגרפיה של הדרוזים.

על אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר מדובר בציבור קוראי העברית. מונחות לפני עבודותיהם של

כותבים אחדים, שלמרות תרומתם החשובה אין בהן די למי שחפץ להכיר קבוצה אתנית ודתית זו,

החיה ופועלת בישראל ובמזרח התיכון ולהבינה.

במחקר המיעוטים ויישוביהם בישראל אין כמעט למצוא התייחסות ספציפית למיעוט הדרוזי

וליישוביו. הגאוגרפים המעטים שחקרו את המיעוטים בישראל ואת יישוביהם, כגון: סופר (6791,

;)1976, 1981(

Bar-Gal and Soffer

;)1975(

Bar-Gal

3891א, 3891ב, 4891); בר-גל (6791);

(6591 ,3591); ברור (7791, 4891); ישראלי (6791); קיפניס (8791); שמואלי ושנל

Amiran

(0891); שנל (0891); ברודניץ (7691, 9691, 3891, 6891); גולני (6691, 7691); סגל (0691);

שמלץ (9791, 0891), לא התייחסו אל האוכלוסייה ואל היישובים הדרוזיים כאל קטגוריה מיוחדת

ונפרדת. החוקרים ראו בהם חלק אינטגראלי מן המיעוט הערבי למרות השוני הדתי, העדתי, הפוליטי

והגאוגרפי הבולט ביניהם.

השינויים המדיניים, שהתרחשו במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם השנייה הביאו, בין היתר,

לעצמאותן של סוריה, לבנון וישראל, וכתוצאה מכך לפיצול המיעוט הדרוזי בין שלוש מדינות אלו.

בשל מצב המלחמה והגבולות הסגורים בין ישראל ובין סוריה ולבנון נותקו הדרוזים הישראליים

מאחיהם במדינות השכנות. ניתוק זה הביא לשיבוש מערכת הקשרים החברתיים, התרבותיים,