Background Image
Next Page  10 / 141 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 10 / 141 Previous Page
Page Background

9

פתח דבר

על העדה הדרוזית בישראל נכתבו לא מעט ספרים ושפע מאמרים. זאת משום שהדרוזים סיקרנו

את כל מי שבא במגע קרוב עימם, יהודים ואחרים. הדרוזים מסקרנים את כל מי שלומד על המזה"ת

והמיעוטים שלו, ובמיוחד מי שמתרכז בתולדות הלבנט – סוריה, לבנון, מעט בירדן וארץ ישראל.

הדרוזים זכו למעמד מיוחד בישראל משום קרבתם ליהודים עוד בשנים של טרום המדינה, ואחר כך

בשרותם הצבאי שיצר דו-שיח מיוחד בינם לבין היהודים.

במרבית הספרים העוסקים ועסקו בעדה מיוחדת זו נמצא תמיד ראשי פרקים שעניינם באמונה

הדרוזית, המשפחה, האוכלוסייה (בישראל ובארצות השכנות). אחרים הדגישו את המדיניות כלפי

העדה, את יחסי העדה וצה"ל, ותמיד ימצא פרק על הכפר הדרוזי (שאכן מקומו הגאוגרפי עושה

אותו מיוחד).

הספר המונח לפנינו שנכתב על ידי יוסף חסן, שונה בתכלית מכל מה שהכרנו עד כה, וזהו ייחודו

הגדול כל כך. עניינו במרקם החברתי של העדה הדרוזית. לא עוד הדרוזים והפריפריה; מקופחים

או לא מקופחים. נאמנים או לא נאמנים, לא רק האמונה, הכפר, הדמוגרפיה, אלו נמצאים ברקע.

עיקרו של הספר עוסק בהיבטים החברתיים של העדה בתוך עצמה. יוסף בחר להתמקד בהיבטים

המרחביים (גאוגרפים) של קשרי הנישואין, קשרי שארות, קשרי חברות, קשרי ניחום אבלים והוא

מסיים בסיפור העלייה לרגל בקרב בני העדה, לאן, מתי ולמה.

כל מי שמכיר את בני העדה קצת יותר מקרוב, תהה לא פעם מדוע הם באים מן הגליל ואולי מהגולן

לנחם אבלים או לביקורי חג בהר הכרמל, ולהפך. האם ראינו תופעות כאלו בקרב עדות אחרות? יוסף

ניסה למפות את התופעות ולנתחן בספר נדיר זה.

אינני יכול להישאר רשמי בכתיבת פתח דבר זה, כי בעבורי יוסף חסן איננו עוד תלמיד, או עוד חוקר

שהניח ספר על שולחני וביקשני לפרסמו. יוסף חסן מג'וליס התייצב ללמוד אצלי לפני יותר מ-02

שנה, בהיותו תלמיד שרק סיים את שירותו הצבאי. יוסף יהיה מקרה יחיד עבורי שכתב ודיבר עברית

כאילו זו שפת אימו, דבר כזה לא חזר על עצמו עם אף תלמיד שאינו יהודי מעולם!

הנחיתי את יוסף בתיזה על "תמורות ביישובים הדרוזיים כתוצאה משילובם במערכת ביטחון

הישראלית" – ומה שילוב זה עושה לבני העדה וליישובים הדרוזים (2991). זכיתי לשמש כמנחה

שני לעבודת הדוקטורט שלו על הגאוגרפיה החברתית של הדרוזים בישראל שהוגש כדוקטורט

לסנט אוניברסיטת תל אביב ב-8991. המנחה הראשון היה פרופסור יובל פורטוגלי מאוניברסיטת

תל אביב. למעשה, היינו צריכים לפרסם עיבוד של דוקטורט זה כבר בראשית שנות ה-0002 וזה

לא קרה מסיבות רבות.