66 / 86
65
ביישובי צפון מזרח ישראל. כלומר, היו אלה פעולות נגד צבא סדיר ולא כתגובה על פח"ע
מצד כוחות לא סדירים. יחד עם זאת, גם בתקופה זו נמשכו, במידה מצומצמת, פעולות
תגמול נגד ממלכת ירדן כתגובה על פעולות של 'פתח'. הגדולה שבפעולות אלה הייתה
147
הפעולה נגד הכפר סמוע )מבצע מגרסה, 31 בנובמבר 6691(, מדרום לחברון.
דפוסי פעולה אלו הוכחו בהדרגה כלא יעילים עבור המציאות הצבאית שנוצרה בבקעת
הירדן לאחר נסיגת 'פתח' מזרחה. כבר בספטמבר 7691 הועלתה הטענה כי יש לבנות
מחסום שיתבסס על גדר ומיקוש. הצעה זו נדחתה כיוון שהיה צורך לסלול קודם דרך
פטרולים ודרך טשטוש, אשר לדעת אגף המבצעים של פיקוד מרכז ישפיעו בהכרח על
ההצעה אושרה בדצמבר אותה שנה ונקבע כי הקמתה של גדר לאורך הירדן
148
תוואי הגדר.
149
"...תאפשר שליטה ומניעה מרבית של חדירת מסתננים מעבר לגבול".
החלטה זו מהווה למעשה מקרה מבחן לשינוי הדרמטי בתפיסת הביטחון של ישראל
ובחשיבה האסטרטגית של צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים. גם אם אין לישראל תורת
ביטחון מנוסחת כמסמך יסוד, הרי תפיסת הביטחון של כל מדינה, וישראל לא יוצאת
מכלל זה, קובעת 'קווים אדומים', אשר חצייתם על ידי האויב מהווים עילה ברורה
למלחמה. אבנר יניב קובע כי מלחמת ששת הימים הביאה לכך שמרבית הקווים האדומים
150
שישראל הגדירה לפני מלחמת ששת הימים חדלו מלהיות רלבנטיים בעקבות המלחמה.
לאחר המלחמה ישראל השיגה עומק אסטרטגי ומכשולי קרקע והתראה מוקדמת גדולים
יותר. הישגי המלחמה הסיטו את החשיבה האסטרטגית בישראל מהרתעה להגנה. כלומר,
בניין הכוח והפעלתו כוונו להבטיח כי שום הרכב כוחות לא יאפשר לצבאות ערב הישגים
קרקעיים במלחמה עתידית.
שינוי זה בחשיבה האסטרטגית מצא ביטויו בדיון מטכ"ל באפריל 8691, בהתייחסות לגבי
דפוסי ההיערכות, התגובה והפעולה שעל צה"ל לנקוט בגבול המזרחי. דיון זה נערך על
741 על מדיניות הביטחון השוטף של ישראל בשנים 6591-7691 ובכלל זה גם פעולות התגמול, ראו:
מרדכי בר-און, "כי מצפון תפתח הרעה: ביטחון ישראל ממלחמת סיני ועד למלחמת ששת הימים",
,)ירושלים, 0002(, 353-653.
העשור השני: תשי"ח-תשכ"ח
בתוך: צבי צמרת וחנה יבלונקה )עורכים(,
841 אגף מבצעים – פיקוד מרכז לקצין הנדסה פיקודי )76/9/12(, ארכיון צה"ל, תיק איסוף 04/9002/22.
941 אגף מבצעים – פיקוד מרכז לקצין הנדסה פיקודי )76/21/02(, ארכיון צה"ל, תיק איסוף 04/9002/22.
, )תל אביב, 4991(, 522. על הקווים האדומים של ישראל
פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל
051 אבנר יניב,
בין שתי המלחמות
לאחר 7691 בהשוואה לאלה שלפני המלחמה ראו: שם, 522-822 וכן: חיים נדל,
התפישה הישראלית של בטחון לאומי: הקבוע
, )תל אביב, 6002(, 95; דן הורוביץ,
(1973-1967)
, )ירושלים, 3791( 52. לדיון תיאורטי של מושג הביטחון
והמשתנה החשיבה האסטרטגית הישראלית
, )תל אביב, 6991(, 15-35.
ביטחון לאומי: מעטים מול רבים
הלאומי ראו: ישראל טל,