61
ישנם הבדלים מהותיים בין שני המאבקים, וכי המודלים שיש לאמץ הם אלו של וייטנאם
133
וקובה.
למרות חילוקי הדעות האידאולוגיים בכתבים הערביים, בולטת המגמה להראות כי
התפתחותה של התקוממות עממית פלסטינית תהיה מקרה נוסף של מלחמת גרילה אשר
תצטרף לשורת ההצלחות של המאבקים האחרים שהתרחשו בעולם. לשם כך הארגונים
השונים הרבו לתרגם את הכתבים התיאורטיים של אישים כמו מאו גיאפ, צ'ה גווארה
כך, למשל, במבוא לתרגום העברי של ספרו
134
ודברה, וכתבים אלו הוצגו כמקור השראה.
של גיאפ נכתב כי "לקורא הישראלי עניין מיוחד בספר, שכן מצוי הוא בתוך ציודם
האידאולוגי של... הפת"ח, ומומלץ להם כבאר מים חיים, לשאוב ממנה תורה, אמונה
135
ודרך".
למרות ההבדלים האידאולוגיים, היו שתי נקודות שזכו להסכמה גורפת. הראשונה הייתה
שעל ידי המלחמה המהפכנית הם יצליחו להחליש את ישראל, להפסיק את ההגירה אליה,
להרוס את תעשיית התיירות, דבר שיביא להחלשת המערכת הכלכלית שתגרם גם על ידי
הגדלת הוצאות הביטחון. הנקודה שנייה הייתה חשיבות תמיכתן של מדינות ערב במאבק.
בחינת שתי נקודות ההסכמה מעלה כי נעשתה התאמה לתורת שלושת השלבים של מאו
עבור המציאות הפוליטית–הצבאית בה נמצאו הארגונים הפלסטינים לאחר מלחמת ששת
הימים. שני השלבים הראשונים יכילו בתוכם את ביסוס האידאולוגיה של הארגונים )בעיקר
של 'פתח'( בתוך האוכלוסייה המקומית הפלסטינית, ואולי גם האוכלוסייה הערבית החיה
בתוך ישראל. לאחר מכן יהוו אוסף פעולות הגרילה והטרור מכניזם שיחליש את נחישותה
וכוח עמידתה של ישראל. אז יחל השלב השלישי, קרי חידוש המלחמה הסדורה נגד
ישראל על ידי צבאות ערב והכרעתה הסופית של הישות הציונית.
לפיכך למדינות ערב, ובמיוחד אלה הגובלות עם ישראל, היה תפקיד כפול בחשיבה
התיאורטית הצבאית של 'פתח'. הראשון היה לשמש אזורי מקלט בעוד ששטחי יהודה,
שומרון ועזה יהווה אזורי בסיס או אזורי גרילה, לפי משנתו של מאו. התפקיד השני היה
לשמש כוח מכריע בשלב השלישי. דפוס פעולה זה עולה מתוך כינוס המועצה הלאומית
, )תל אביב, 1791(, 603. עוד על הדומה והשונה בין אלג'יריה והמאבק
על הגרילה
331 יהושפט הרכבי,
, )תל אביב, 0991(, 46-56.
האינתיפאדה: הסיבות, המאפיינים וההשלכות
בשטחים ראו: אריה שלו,
.305 ,
על הגרילה
431 הרכבי,
, )תל אביב, 9691(, 8. הקדמה היא מאת מאיר עמית.
מלחמת העם – צבא העם
531 וו נגויאן גיאפ,