גבול אתני

במובלעת אחת ולא בשתיים כפי שהן כיום, אולם, בעקבות מסכת לחצים מצד תושבי

אלפי מנשה מכאן ותושבי נירית מכאן אישרו ראש הממשלה ושר הביטחון את התוואי

הנוכחי.

ב. התוואי יוצר חיץ בין היישוב היהודי ובין היישובים הפלסטיניים הסמוכים. תחילת התוואי

הוא בגבולה הדרום-מערבי של קלקיליה בסמיכות רבה לקו הירוק, ומשם הוא פונה

לכיוון מזרח וחוצץ בין היישוב הפלסטיני אבו-פארדה לשטחה של קלקיליה, בשל קרבתו

לכביש 55 המקשר בין אלפי מנשה לשטח ישראל. התוואי מקיף מצפון וממזרח את כל

שטח השיפוט והשטח הבנוי של אלפי מנשה ונמנע מלכלול את היישובים הפלסטינים

הסמוכים, עסלה וא-נבי אליאס, הממוקמים מצדה המזרחי של הגדר. באזור דרום-מזרח

אלפי מנשה, כ-5.1 ק"מ מבתי היישוב הקיצוניים, הגדר תוחמת כמעט במלואה את שטח

תוכנית המתאר של היישוב )תוכנית גבעת טל /5118(, במטרה לשמר את הקרקעות הללו

לשם פיתוח היישוב )כפי שאמר אל"מ דני תרזה, האחראי על תכנון המכשול במינהלת

קו התפר, בעדותו בדיון בבג"ץ ב-50.6.12, בג"ץ 40/7597(. התוואי ממשיך מדרום לאלפי

מנשה ופונה מערבה. יש לציין כי התוואי באזור זה עבר שינויים בעקבות התערבות בג"ץ,

שקבע בפסיקתו כי יש לשנותו בגלל פגיעתו במרקם החיים של התושבים הפלסטינים

בכפרים הנמצאים במובלעת אלפי מנשה. טענת הפגיעה מתייחסת לכפרים הפלסטיניים

א-דבעה וראס א-טירה. הכפר ראס א-טירה נישא לגובה כגובהו של היישוב אלפי מנשה,

והובא בחשבון החשש מירי לבתי אלפי מנשה.

אחר השינוי בתוואי הגדר לפי דרישת בג"ץ חזרו היישובים ראס-טירה וא-דאבה לרשות

הפלסטינית. קטע זה יותר מכל קטע אחר לאורך התוואי ממחיש עד כמה דומיננטי היה

השיקול הדמוגרפי בקביעת תוואי הגדר!

גזרת גוש קרני שומרון-קדומים

בגוש קרני שומרון-קדומים נכללים יישובים אלה: מעלה שומרון )כ-006,2 תושבים(, קרני

שומרון )כ-003,6( נופים )כ-014(, יקיר )כ-069 תושבים(, עמנואל )כ-006,2( וקדומים

)כ-001,3( תושבים – נכון ל-0102. בסמוך ליישובים אלה שוכנים כפרים פלסטיניים. את

מעלה שומרון מקיפים הכפר תולת' בדרום-מערב, עזון בצפון-מערב ולאקיף בצפון-מזרח;

הכפר דיר אסטיא שוכן דרומית ליקיר ולעמנואל; הכפר ג'ינצפוט ממוקם מזרחית לקרני שומרון

ומערבית לעמנואל, ואת קדומים מקיפים הכפרים פרעתה ואימתין מדרום, חג'ה מדרום-

מערב, כפר קדום ממערב וג'ית ממזרח. תוואי הגדר באזור זה ברובו הגדול טרם הוקם והוא