גבול אתני

1. מקטע צפוני של 4.1 ק"מ המתפרס על פני שטח כולל של 014 דונמים. הוא מתחיל

בסמוך לכפר הפלסטיני כיפל חארס, ומשם ממשיך מזרחה ביוצרו חיץ בין שטחי השיפוט

והשטחים המוניציפליים של אריאל לבין הכפרים חארס, כיפל-חארס, קירה ומרדא.

2. קטע מזרחי של 6.1 ק"מ המתפרסים על שטח של כ-571 דונם. התוואי מתעקל דרומה

לפאתיה המזרחיים של אריאל וחוצץ בינה ליישוב הפלסטיני איסכאכא, הנמצא עתה בצד

המזרחי של הגדר.

3. קטע דרומי של 4 ק"מ התופס רצועת קרקע בשטח כולל של 204 דונמים. התוואי מתפתל

לכיוון דרום-מערב על גבי רכס השולט על אריאל מכיוון דרום, מקיף את בתיה הדרומיים

ומשאיר בצד הפלסטיני את שטחי העיירה סלפית )בג"ץ 50/8431; בג"צ 50/0923(.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד התוואי של הגדר סביב אריאל טענו העותרים כי הכללתה של

אריאל בצד הישראלי של הגדר יוצרת טריז המפריד בין שבעה כפרים שמצפון לעיר היהודית

)יחד כ-000,52 תושבים(, מעיר המחוז שלהם סלפית )כ-000,01 תושבים(. כמו כן הם טענו,

כי מאחורי ההחלטה על הקמת הגדר באזור זה עמדה השאיפה לקבוע עובדות בשטח לקראת

סיפוחה של אריאל לישראל. בג"ץ דחה טענה זו וקיבל את הטענה של ממשלת ישראל,

שהשיקולים בהחלטה על השארת אריאל בצד הישראלי של הגדר היו ביטחוניים בלבד –

הצורך למנוע ולסכל חדירת מחבלים לתחומי העיר, מה שחייב, בעיקר במקטע הדרומי, לתפוס

קרקעות חקלאיות של פלסטינים מהעיירה סלפית. אולם, המדינה הודתה במסגרת תשובותיה

לבג"ץ, כי אחד השיקולים המשניים בעת קביעת התוואי היה קיומה של תוכנית לא מאושרת

להרחבת אריאל בשטח שבינה לבין סלפית עיירה שנותרה מצדו הפלסתיני של המכשול )בג"צ

50/8431; בג"צ 50/0923(.

גזרת מודיעין-עילית

העיר מודיעין-עילית, המונה כ-54 אלף תושבים )9002(, הנחשבת לעיר היהודית הגדולה

ביותר בגדה המערבית, שוכנת כשישה ק"מ צפונית-מזרחית לעיר מודיעין-מכבים-רעות,

כשלושה ק"מ מערבית לכפר הפלסטיני בילעין וכשני ק"מ מהכפר ניעלין )כ-000,5 תושבים(.

דרומית-מערבית למודיעין-עילית נמצאים היישובים היהודיים מתתיהו, מנורה, חשמונאים

ולפיד )האחרון חצוי על ידי הקו הירוק הדמיוני(. תוואי הגדר סביב לעיר מתחיל באזור הקו

הירוק בסמוך לכפר הפלסטיני אל-מידיה, ומשם ממשיך דרומית לכפר ניעלין לאורך שלושה

ק"מ בוואדי החוצץ בין נעלין לחשמונאים העובר במרחק של עד כ-003 מ' מהבתים הצפוניים