גבול אתני

מקיפה את כל שטח השיפוט של היישוב, ומשם ממשיך התוואי לכיוון מערב, לאורך הגדה

הדרומית של כביש חוצה שומרון, בצמוד אליו, במטרה להגן על הנוסעים היהודים בכביש

חוצה שומרון. התוואי חוצץ בין השטח הישראלי לשטח הפלסטיני שבו נמצא הכפר אל-

זאוויה, וכקילומטר מהקו הירוק פונה לכיוון דרום ונמשך עד לנחל רבה, שם משיקות אלו

לאלו אדמות הכפר אל-זאוויה ואדמות הכפר ראפעת )בג"ץ, 80/4419(.

המסקנה ברורה: השיקול האתני הוא משמעותי בכל פיתולי הגדר בגזרה זו.

גזרת אריאל

העיר אריאל מונה כ-000,71 תושבים )0102(. היא ממוקמת במרחק של 02 ק"מ מזרחית

לקו הירוק, על רכס המשתרע ממערב למזרח, המעניק לה יתרון טופוגרפי על כל הסביבה,

המיושבת בעיירות ובכפרים פלסטיניים. העיר מוקפת משלושה עברים בכפרים פלסטיניים:

דרומית לה נמצאת העיירה סלפית, מצפון לה שוכנים הכפרים מרדא, כיפל חארס וקירה,

ובמזרחה הכפר איסכאכא. בהתאם להחלטת הממשלה, בעקבות לחצים פוליטיים של אנשי

ימין, הוחלט על הקמת גדר סביב לעיר במתכונת של שטח ביטחון מיוחד )שב"מ(, שנועד

למנוע חדירת מחבלים לעיר ולמנוע ירי לעבר בתיה הקיצוניים. הגדר אינה מחוברת ליתר חלקי

המכשול משיקולים מדיניים ומחשש מהתנגדות חריפה בעולם לצעד כזה. לכן, בשנת 0102,

בדומה למה שקורה באזור קדומים, התוואי במקטע זה איננו סופי, והגדר עצמה חלקית )מפה

7(. בחינת הגדר סביב אריאל מוליכה למסקנה שבעת קביעת התוואי שלה השתלב השיקול

האתני בשיקול הביטחוני. תוואי זה אפשר לחלק לשלושה קטעים:

: תוואי גדר הביטחון באזור אריאל

מפה 7